פרשת "בלק"
"וירא בלק בן ציפור"
כשרואה בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי, הוא שולח שליחים אל בלעם בן בעור לקרוא לו כדי לקלל את ישראל ולגרשו מארצו. אומר לו הקב"ה: "לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא", ובפעם השנית כשהתאמץ לילך אומר לו: "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם" וכשניתן לו הרשות והלך עם שרי מואב נא': "ויחר אף אלוקים כי הולך הוא".
וצריך להבין כיון שאמר לו בתחילה "לא תלך עמהם" איך נתן לו אח"כ הרשות לילך. ועוד כיון שהרשהו לילך א"כ, למה חרה אפו והרי אמר לו שילך אתם (ועין ספר קול אליהו להגר"א)
ולביאור העניין, כתב רש"י עה"פ: "אם לקרוא לך באו האנשים" אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר קום לך אתם, אולם כשראה הקב"ה שבלעם קם בבוקר וחבש את אתונו בכוחות עצמו והראה בזה את השנאה לעם ישראל, ובלבו אמר שמא אפתנו ויתרצה ויתן לו רשות לקלל, לכך חרה אפו עליו, כי בזה הוכיח "כי הולך הוא" היינו בלעם עצמו היה רץ לקלל את ישראל על לא עוול וחמס בכפם, ולא מן הדין לקלל אותם ולהתנפל עליהם לחוסר כוחם, ובהיפך היה צריך להתנהג אתם בענוה ולעזור להם ולא לרודפם. והשי"ת אוהב את הנרדף להציל עשוק מיד עושקו, וע"כ התנגד לו וחרה אפו בהליכתו להרע לישראל.
ובזה נבין את הטעם שמצווה אותנו התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע" שלכאורה קשה, למה דוקא עמלק ולא פרעה ששעבד אותנו בפרך והרג ילדינו ועוד? אלא שפרעה עשה הכל מתוך פחד של "פן ירבה" וזה דרכו של עולם להתייצב ולהתנקם ממי שהוא עריץ וגיבור, ולא כן עמלק אשר מבטן רשע ובא מרחוק ונלחם עם ישראל הנא' עליהם: "ואתה עייף ויגע" שזה מורה על רעות לבו של עמלק להשתלט ולהתנקם במי שהוא חלש ובלא כוח, שזה נובע מרעות לב וחוסר מצפון. ולכן אמרה תורה זכור ולא תשכח.
ודבר זה מצאנו מפורש בנביא (שמואל ב-יב) כאשר בא נתן הנביא לדוד המלך: "ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש, לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד, ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה וגו', ויבא הלך (אורח) לאיש העשיר. ויחמול (חס) לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו, ויחר אף דוד באיש מאד, ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתיים עקב אשר עשה את הדבר הזה, ועל אשר לא חמל". בן מות הוא.
ומכאן רואים אנו שהשתלטות של העשיר והגיבור על אחרים החלשים צריך להורידם ממנו אפ' בעונש של מיתה ב"מ. מה שאינו כן העני והחלש צריכים לעודד במילים וגם בפעולה מעשית ככל מה שאפשר.
ובאופן זה יתבאר מה שאמר יוסף לאחיו בהיוודעו אליהם: "ויאמר אני יוסף העוד אבי חי" אף שלדעתכם מגיע לי עונש, כי נראה לכם שרוצה אני למלוך עליכם ולמשול בכם ולהשתלט, וכדברי החלומות אשר חלם להם, מ"מ אין לי עליכם תלונה כל כך חזקה, כי זה טבעו של עולם להתייצב נגד מי שהוא תקיף ועריץ. וזהו "אני יוסף" ומגיע לי העונש אבל "העוד אבי חי" מה עשה לכם אבי אדם זקן וחלש לגרום לו יסורים אכזרים שחייו אינם חיים.
הוא אשר דברנו ומן הצורך לאותת ולהוכיח "כי האלקים יבקש את הנרדף ולעודד אותו" ונדעה נרדפה לדעת את ה'. וכמו שמפרש בעל "נועם מגדים" "את הנרדף" היינו מי שהכבוד רודף אחריו, ולא את הרודף אחר הכבוד. ועליו נא': "מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום" והכונה אתה הגיבור המפורסם אל תתהלל בכוחך שאתה יכול להרע לכל מי שבא נגדך ובזה תחשוב שתגיע למלכות כי הדבר בהיפך, והשי"ת אוהב רק להתנהג בחסד וברחמים כל היום.
וזהו שאמרו חז"ל (אבות פה-כא) עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע. וכך נתגלה לעינינו בלעם הרשע בלבו ומחשבותיו בזה שאומר לזקני מדיין: "לכו אל ארצכם כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" שברשעותו היה שואף הרבה לכבוד, וכאשר ניתן לו הרשות לילך קם בבקר וחבש את אתונו בכוחות עצמו, כי היה נלהב לקלל את ישראל ולמצוא הזמן, אולי הקב"ה יכעס עליהם ויקללם, וכאשר לא הצליח לקלל נתן עצה רעה לבלק להחטיאם בשיטים.
ועל זה אומר הנביא: "עמי זכור מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'" אשר לכאו' קשה, מה יש לזכור מה שענה בלעם לבלק? אלא הכוונה שיש לזכור תשובתו לבלק שאמר לשלוחיו הראשונים: "מאן ה' לתתי להלוך עמכם" שהיה רודף אחר הכבוד. ונדלק ונלהב לקלל את ישראל, וכדברי חז"ל ברכות(ז:) אמר להם הקב"ה לישראל ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם, וז"ש: "מה אקוב ולא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה'".
וזהו שבא המלאך והוכיחו נמרצות "על מה הכיתה את אתונך זה שלוש רגלים" על לא עוול בכפה, והשיב שזהו מצד טבעי הרע להשתלט על החלש, ואם רע בעיניך אשובה לי ואלך למקומי. אמר לו המלאך אתה הוא שצריך לבטל הטבע הרע הזה במו ידיך, על כן אמר: לך עם האנשים ההם, אבל בתנאי, הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר, והפוך טבעך הרע להטיל אימה על החלש ותעמוד לימין ישראל לברך אותם. והרשע הזה לא עשה כן והוכיח סופו לתחילתו והוסיף רעה על רשעותו ונזכר לשמצה בתורה, וכדברי חז"ל הוא ותלמידיו יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת.
ואנו עם ישראל תלמידיו של אברהם אבינו יודעים צדקות ה' ומייחלים לחסדו.
כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי וגו'. ה' ידין אפסי ארץ ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו אמן ואמן.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
