פרשת 'ויצא'
"ויצא יעקב וגו' ויפגע במקום וילן שם ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא ויחלום "
"אנו משכימים והם משכימים"
התורה מתארת באופן מפורט את פעולותיו של יעקב ויצא ,ויפגע, וילן, ויקח, וישם, וישכב, ויחלום.
לכאורה,פעולות אלו שעשה יעקב הן פעולות גשמיות רגילות שאדם עושה ומה המיוחד בהן.מדוע אם כן דיקדקה התורה וסיפרה לנו כל פרט ופרט?
האדמו"ר מקאליב שליט"א בסיום מסכת אמר בדברי ברכתו [מתוך הספר קול מנחם]
בתפילה לסיום מסכת אומרים "מודים אנו לפניך וכו' ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש וכו' אנו משכימים והם משכימים אנו רצים והם רצים"
אלא ביאור העניין הוא,שלא בכל יום אדם משכים לדברי תורה,ישנם ימים שהוא משכים גם לעסקיו, ישנם ריצות שהם לצורכי פרנסה, ישנו עמל בעבודת כפיים ,ואיך מעידים אנו על עצמנו שאנו רצים רק לדברי תורה ועמלים רק ברוחניות? והלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת וגם הגוף תובע את שלו,אמנם ההבדל הוא בזה, אדם שכל מעייניו ושאיפתו הם רוחניים,ואפילו אם מחמת ההכרח משכים הוא לנסוע, ורץ לשוק, ועמל לשאת משא לכדומה, מכל מקום עושה זאת כמי שכפאו שד, ומצפה וממתין מתי יוכל לחזור מיד לספסל הלימודים, אם כך הוא עושה, הרי שאז אפילו על אותם השעות והרגעים שבוזבזו לצורכי גופו נחשבים לו כאילו ישב ועסק בתורה, היות ובמחשבתו לא נפרד הוא אף לרגע מהבורא יתברך.ואילו אצל האדם הפשוט הדברים הפוכים, כל כוחו ומוחו משועבדים רק סביב האפשרות להרוויח עוד כמה שקלים שחוקים פה ושם. ורק לאחר שהוא בא על סיפוקו סר הוא לבית המדרש לחטוף קדיש וקדושה או משנה יומית לצאת ידי חובה,וישנם כאלה שאפילו זה אין בידם.
וזה מה שנקרא "אנו משכימים והם משכימים " לפעמים קורה שגם אנו וגם הם משכימים לאותה מטרה ושנינו רצים אצל הקצב למשל ,ושנינו עמלים זה כמו זה, אבל מאחר וכוונתנו שונות זה מזה. הרי זה משנה לגמרי את פעולנו עד כדי כך שאצלנו כל השכמה –איזו שתהיה נקראת היא "לדברי תורה" והשכמה שלהם דברים בטליםכי אחר כוונת הלב הדברים הולכים [ברכות טו.] ורחמנא ליבא בעי [סנהדרין קו:] וסוד זה גילתה לנו התורה אצל יעקב אבינו שאחרי שורה ארוכה של ויצא יעקב "וילך … ויפגע… וילן… ויקח.. וישם… וישכב…" בא החלום הנבואי "והנה סולם מוצב ארצה".אמנם פעולותיו של יעקב בין ארציות וגשמיות שכל אדם באשר הוא אדם זקוק ומוכרח לעשות אותם,אבל אצל יעקב "ראשו מגיע השמיימה".ובלי ספק חלום זה בא רק אחרי הרהורים של יעקב אבינו שתבע עצמו.וכיצד אחרי עשרות שנים של "יושב אוהלים" יוצא הוא לדרך ומבטל זמנו בנסיעה או בלינה סתם ועל כך גילו לו "אל תירא עבדי יעקב" [ישעיה מא'-ח'] אצלך הדבר שונה. כי גם המעשה הגשמי שלך הוא רוחני.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
