הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה ל'שביעי של פסח'

הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה ל'שביעי של פסח'

"שביעי של פסח"

שיר השירם

 

"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך"

שיר המשובח והמעולה שבשירים: כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים. רבי עקיבא אומר אין העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים. [ילקוט שמעוני שיר השירים]

בליל הסדר בסיום ההגדה, מנהגם של קהילות קדושות בעם ישראל, שהם קוראים שיר השירים, וידוע ששלמה המלך חיבר הרבה, אלף וחמש שירים כמו שכתוב: "ויהי שירו חמישה ואלף" [מלכים א-יב] על כל השירים נאמר עליהם שהם היו בבחינת קודש, אך על שיר השירים נאמר: שהוא קודש קודשים, עוד נאמרו עשר שירות בעולם ונציין את חלקן:

אדם הראשון אמר: מזמור שיר ליום השבת [תהילים צ"א]

כאשר נבקע הים פתחו כולם ואמרו כאחד שירה כמו שכתוב:"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת".

 

משה רבנו אמר את שירת האזינו כמו שכתוב: "האזינו השמים ואדברה" [דברים לב]

דבורה וברק בן אבינועם אמרו שירה: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם" [שופטים ה]

דוד המלך גם שר לקב"ה שנאמר: "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת" [תהילים יח]

השירה האחרונה עתידים לומר בני ישראל כשיצאו מהגלות כמ"ש: השיר יהיה לכם בליל התקדש חג ושמחת לבב [ישעיה ל-כט] זה יהיה בשעה שעולים להראות לפני ה' שלוש פעמים בשנה במיני זמר וקול תוף לעלות להר ה' לעבוד לפני צור ישראל.

 

לכאורה, מדוע נאמר על שיר השירים שהוא קודש קודשים והמעולה שבשירים? היתכן שמעלתו גדולה למשל משירת הים שעליה נאמר "זה א-לי ואנוהו", או שירת דוד או שירת דבורה?

כך שואל הרב ניימן זצ"ל בספרו "דרכי מוסר" ומתרץ, כי בני ישראל שרו את שירת הים רק לאחר שהם ראו את מפלת מצרים כמו שכתוב: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" [שמות יד-ל] ובשבילם נבקע הים ואז אמרו שירה, וזה דבר טבעי, כי מי לא ישיר על מתנה כל כך נפלאה שקיבלו מהקב"ה מלבד שהם עברו את הים וראו בעיניהם את קריעת ים סוף וגם ראו במפלת שונאיהם המצרים, שהעבידו אותם בפרך, זאת היתה בעצם מעין נקמה מתוקה ועל זה ודאי שאומרים שירה.

גם דוד המלך אמר שירה, לאחר שהקב"ה הציל אותו מכף כל אויביו ומיד שאול, וודאי שעל ישועה כזו כדאי וחייב לומר שירה.

 

לעומת זאת, בשיר השירים מתאר שלמה את הסבל של עם ישראל וקושי הגלות, כמו שכתוב: "מצאוני הסובבים בעיר היכוני פצעוני" [שיר השרים ה] ובכל זאת אומרים בני ישראל: "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני".

זוהי המדרגה הגדולה ביותר, אם בשעת הסבל הנורא ביותר אומרים שירה ושמחים עם הייסורים זו מעלה גבוהה ביותר.

ומכאן מובן מדוע נבחר שיר השירים כמשובח ביותר, לא רק שלא מתלוננים על הסבל הנורא, אלא אומרים להקב"ה: ריבונו של עולם! אני אוהב אותך! אני חולה אהבה עליך, למרות הייסורים המכות והסבל הגדול שאנו עוברים.

 

אך כדאי שנשאל את עצמנו: האם גם אנו מרגישים כך כלפי הקב"ה, האם כאשר אנו נקלים בקשיים או ביסורים קשים אנו יכולים לומר בפה מלא: ריבונו של עולם! תודה על המכות והסבל שאני מקבל ממך, אני אוהב אותך!? אין ספק כי רק מתי מעט ויחידי סגולה יכולים להעיד על עצמם, שכך הם חשים כל עת שהם מקבלים יסורים.

החפץ חיים היה רגיל ללמד דעת את העם לבל יבעטו בייסורים, והיה שגור בפיו מאמר הגר"א זצ"ל: "אלמלא הייסורין לא היינו מוצאים ידינו ורגלינו ביום המשפט"!

 

אם נתבונן בדרכים של גדולי רבותינו נגלה שגדולתם הגיעה אליהם דווקא כשעמדו במצב של ניסיונות וקשיים. כל עבודתו של האדם והצלחתו היא דווקא במצב של קשיים וככל שירבו הניסיונות שם תיבחן עבודתו של האדם. אין ספק שלכך התכוון שלמה המלך: "היכוני פצעוני" הסבל הוא נורא, אך עם כל זאת הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך?

הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד

 

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*