פרשת 'וישלח'
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו… עם לבן גרתי ואחר עד עתה… ויהי לי שור וחמור"
יעקב אבינו שלח מלאכים לעשיו אחיו אחרי 20 שנה שלא ראהו ורוצה לראות באיזה "מצב רוח" הוא נמצא, הוא גם מוסר בידם שיגידו לו שיש לו שור, חמור, צאן עבדים ושפחות (מלשון רש"י מובן ששור הכוונה לשוורים הרבה וכן חמור וכו'). נשאלת השאלה לשם מה היה צריך יעקב להגיד לעשיו שיש לו את כל הדברים האלה? וכי מה זה יוסיף ליעקב או יגרע מעשיו?
אלא ידוע שאין זרעו של עשיו נופל אלא ביד זרעו של רחל ולכן רק כאשר נולד יוסף ביקש מיד יעקב אבינו מלבן לשוב לביתו, כלשון כתוב: "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". אם כן יעקב אבינו לא יכול לנהל מלחמה או כל מגע עם עשיו ללא זרע מרחל אמנו, לכן מפרט יעקב אבינו שהיה לו שור וחמור, שהרי שור זה יוסף שנאמר: "בכור שורו הדר לו" וחמור זהו ישככר שנאמר: "ישככר חמור גרם רובץ בין המשפתיים", כלומר יעקב אבינו מתריע ואומר לעשיו, אם אתה בא להילחם איתי, דע לך שאני בא בכח יוסף הצדיק, ובכוחו של יששכר, שזה כח התורה הקדושה, שתלמיד חכם נמשל לחמור שסובל את עול הדור, ולכן בכח יוסף ובכח התורה יוכל יעקב להכניע את עשיו וזרעו. וזהו סימן לדורות שרק ע"י תורה ומצוות ניתן להכניע את זרע עשיו.
ובזה גם יובן, כאשר נודע ליעקב ש"טרוף טורף יוסף" מיאן יעקב להתנחם ככתוב: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה", והרי ישנה הלכה שהזמן הכי ארוך לאבל זה שנה, וגם זה רק להורים ולא על ילדים אז איך יעקב רוצה להתאבל על יוסף כל ימיו?
אלא היה מובטח ליעקב שאם לא יאבד זרעו בחייו מובטח יהיה לו גן עדן ולכן אמר: "אבל שאלה", ועוד שללא יוסף אין ליעקב את הכח להילחם בעשיו ולכן לא קיבל תנחומים. וכשנודע ליעקב שיוסף חי, אמר: "רב עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות". למה אמר "רב"? – רב זהו עשיו שנאמר: "ורב יעבוד צעיר", כלומר עכשיו כשאני (יעקב) יודע שיוסף חי יש לי פתחון פה כנגד עשיו ואוכל להילחם בו ולנצחו וכמו שכתוב "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשיו כי ה' דיבר". אמר ר' לוי: "משל לנפח שראה חבילות של קוצים נכנסות לגבולו, חשש ותמה איך יתמודד איתם, אמר לו פיקח אחד: מאילו אתה מתיירא? גץ אחד משלך ושל בנך ואתם שורפים את כולם" כך יעקב ויוסף שורפים את עשיו.
נשאלת השאלה: כתוב בספר ישעיה: "זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'". ומובא במדרש תנחומא: מיהו אריה? – יהודה. מיהו בקר? זה יוסף, תבן –זהו עשיו. ולכאורה לפי פס' זה, יהודה יכול להתגבר על עשיו כמו יוסף, אז למה היה צריך יעקב לחכות עד שיוסף ייוולד? היה יכול ללכת אחרי שנולד יהודה?
התשובה היא (ע"פ ה"משך חכמה") שפס' זה מדבר על התקופה שלעתיד לבוא שאז ההנהגה האלוקית תהיה מעל הטבע שאנו רגילים אליו ואז יהודה אכן יוכל להתגבר על עשיו כמו יוסף, אך עד אז לא יוכל כיוון שציער את אביו במכירת יוסף.
יה"ר שנזכה לראות בעינינו את התגשמות הפס': "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה", מדובר על מושיעים ברבים, ומיעוט רבים שניים הלוא הם יוסף ויהודה.
ר' יוסף אלאשוילי הי"ו מלוד
