הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'חוקת'

הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'חוקת'

פרשת 'חוקת'

 

פרה אדומה

"זאת חקת התורה"  – פירש רש"י: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה". ומקור דבריו מרבותינו חז"ל יומא (דף ס"ז(: והנה, ידוע שמצות פרה אדומה היא חוק, ומה הטעם שסודה הכמוס של מצווה זו נסתר ונותר בבחינת "חוקה חקקתי"? עד כדי כך מצוה זו טעמיה מוצפנים שאפי' לשלמה המלך – שהיה חכם מכל אדם וידע את כל התורה כולה ואת כל טעמיה והבנותיה, והיה שולט בתחתונים ובעליונים וכו' – לא נתגלה טעמה של המצוה הזאת? הרמב"ן מבאר על דברי רש"י מדוע השטן ואוה"ע מונים את ישראל במצוה זו דוקא, משום ששחיטתה לא היתה במשכן אלא מחוצה לו ומחוץ למחנה, כמו שכתוב: "והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו", ומלבד זאת גם שחיטתה  כשרה בזר, ומשום כך היה  נראה לאוה"ע שזה כמו עבודה זרה לשעירים שנטבחת על פני השדה, ובזה שונה מכל הקרבנות כולם שנשחטו במשכן דוקא משא"כ בזאת. ועל הקושיה של אומות העולם מביא רש"י את התשובה של חז"ל, והיא: "לפיכך כתיב בה חוקה, גזרה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה".

ויש להבין מה תשובה היא זאת, הרי אומות העולם שואלים מה טעם יש בה, מה מצוה יש בה? ומה אנחנו עונים – אל תשאל שאלות! חוקה היא, וגזירה היא, אין לך רשות להרהר אחריה. ויש לבאר, שההסבר בתשובה הוא שמשה רבנו מקדים ואומר שבכל התורה כולה יש מצוות הגיוניות שיש בהם טעם, ולכן יש בדעתנו לקיים אותם, כאן התורה מביאה לנו מצווה שהיא חוק, וחוק פירושו שאין בו טעם, ולמרות שאין לנו טעם והבנה בקיומה אעפ"כ אנחנו מקיימים אותה – ואת כל המצוות שיש בהם חוק – בשמחה ככל מצוות התורה, ומכאן אנחנו מגלים דעתנו על כל שאר מצוות התורה שאנחנו לא מקיימים אותן בגלל הַמִּצְוָה אלא בשביל הַמְצַוֶּה, דהיינו ה' יתברך. וכבר אמרה המשנה באבות (פרק ה' משנה ט"ז) שכל אהבה התלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה, וממילא כל דבר שיש לו טעם, כל עוד שהטעם קיים דבקים בו, אבל דבר שאינו תלוי בטעם לא תתבטל לעולם; כך במצוות, כל עוד אנחנו מקיימים את המצוה בגלל הטעם שבה זה עדיין לא מגלה את הדבקות האמיתית בַּמְצַוֶּה אותה.

לשם המחשה וכמובן להבדיל, יש חוק במדינת ישראל הקובע שהיוצא בימות החורף לנסיעת יום מחוץ לעיר, חייב להדליק אורות. למה? כי בחורף הראות עלולה להיות לקויה בגלל הערפל והגשם, לכן קבעו להדליק אורות גם ביום. ואילו בימות הקיץ, כיון שבטל הטעם שכן בקיץ אין גשם ואין ראות לקויה, ממילא בטל החוק. וזהו החידוש שרצתה התורה לחדש במצות פרה אדומה, שגם אם יש מצוות שהן בגדר חוק ואין בהן שום טעם, הן לעולם לא בטלות, וזהו הביאור בפסוק: "זה הדבר אשר צוה ה' 'לאמר'", ללמדנו שלא להסתכל על הַמִּצְוָה אלא על הַמְצַוֶּה, והרי אנחנו מאמינים בני מאמינים שהקב"ה ברא את העולם כולו והוא התאים את אותו עולם לשורשה של כל מצוה ומצוה, ונקיים אותן בגלל גודל וחוזק אמונתנו בו. מתוך קיום החוקה אנו זוכים לגלות מה יחסנו לגבי כל התורה כולה, ולכן כתוב: "זאת חוקת התורה" ללמדנו שהמניע לקיום כל המצוות הוא כמו המניע לקיום המצוות שהן בגדר "חוקה", ולמרות שאנחנו רוצים ואוהבים לקיים את כל המצוות יחד עם הבנת טעמיהן ודקדוקיהן וההשפעה הטובה והחיובית שיש להן עלינו, אעפ"כ במצות פרה אדומה אנחנו מגלים דעתנו שהיסוד והשורש לקיום המצוות כולן הוא בגלל אהבתנו את הבורא המצווה את כל המצוות ולא זולת זה.

שבת שלום ומבורך

הרב רפאל טטרוא – ירושלים

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*