פרשת "ואתחנן"
נאמר בפסוק: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה"
הגמ' במסכת סוטה (יד.) מפני מה נתאווה משה ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפרי הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין, אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: כלום אתה מבקש, אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשית, שנאמר (ישעיה נג-יב): "לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר אערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא – רבים נשא ולפושעים יפגיע".
יוצא מדברי הגמ' שמשה רצה מאוד ליכנס לארץ ישראל והקדוש ברוך הוא אומר לו: "כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר"? "מעלה אני עליך כאילו עשיתם" וממילא תקבל שכר. נשאלת השאלה וכי יעלה על הדעת שמשה חפץ היה רק בשכר המצוות הרי הגמ' אומרת במסכת ע"ז (יט:) אמר רבי אלעזר מאי דכתיב: (מהו שכתוב) "אשרי איש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאוד", במצוותיו ולא בשכר מצוותיו, והיינו דתנן: "הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס" ע"כ. אם כן, אנו רואים שאדם צריך לקיים את המצווה לשם המצווה ולא בשביל השכר.
וכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק עשרי) אל יאמר אדם, הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא, כו'. אין ראוי לעבוד את ה' על דרך זה, שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים, ואין עובדים ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבוד מאהבה, ובהלכה ב' כתב: העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבוא בגללה וכו'. א"כ אנו רואים שעבודת ה' וקיום מצוות בשביל שכר אין זו המעלה הגבוהה ביותר וא"כ איך משה רצה ליכנס לארץ ישאל בשביל לקבל שכר? אפשר לתרץ זאת על פי מה שכתב בספר אהבת דוד (דרוש י') שמצוות שאדם חייב לעשותם אין לו לעשותם בגלל שכר שהרי הוא מחוייב לעבוד את ה', מאהבה ולא בגלל שכר, אלא אם אדם רוצה לעשות מצוות שאין הוא חייב לעשותם, על זה כן יכול לבקש ולקבל שכר. וכך משה רבינו באמת השלים את התיקון שלו בעולם ולצורך השלמת תיקונו לא יהיה חייב להיכנס לארץ ישראל כדי לקיים את המצוות התלויות בה, וכשבקש מהקדוש ברוך הוא שבכל זאת יכניסהו לארץ ישראל לקיים את המצוות התלויות בארץ זה יותר מחויובו הרגיל ואז רשאי היה לעשות על מנת לקבל פרס, ועל פי זה יומתק הסיפור המובא בגמ' ברכות (כח.) רבי זירא כשהיה חלש מגירסתו, היה הולך ויושב ליד בית המדרש של רבי נתן בר טובי, אמר, כשיהיו עוברים ושבים חכמי בית המדרש אעמוד לפניהם ואקבל שכר על כך, ואם כן, גם על רבי זירא אפשר לשאול למה עשה זאת כדי לקבל שכר? ועל פי מה שאמרנו יובן, שכיוון שרבי זירא למד עד שהתעייף ולא יכל ללמוד יותר אמר אף על פי שאני לא מחוייב לעשות זאת אני יעשה. וע"ז אפשר לקבל שכר ויהי רצון שנזכה לביאת הגואל במהרה בימינו אמן.
הרב יוסף יצחק מירילשוילי הי"ו מחולון.
