פרשת בלק
נושא: עם ישראל בחסותו של הקב"ה
בפרשתנו מובא לכאורה סיפור בלק שוכר את בלעם הרשע, אחר שהוכיח את כוחו הגדול במלחמת סיחון ומואב, סיחון לא יכל למואב עד ששכר את בלעם לקלל והנה קללותיו הוכיחו תוצאות. אחר כזאת התמחות רצה גם בלק לגבור על עם ישראל על ידי כוחו של בלעם שהיה בפיו. הכל טוב ויפה אבל התורה אינה ספר סיפורים והיסטוריה חלילה יש טעם לכל דבר שמובא בתורה להבין זאת אפשרי על פי לקח מימינו אנו, בקום מדינתנו שחרטה על דיגלה שמדינת ישראל לא תלך עוד כצאן לטבח על ידי שבנינו כוח הרתעה שזה צה"ל, שהוא ישיב מכה תחת מכה ויכה שבעתיים מידו היזומה, יש לנו חיל אוויר ושריון סיירות וחיל רגלים, דור שלם של נוער ישראלי גדל על עקרונות אלו. והנה בערב יום הכיפורים המצרים מתכננים מתקפה על ישראל הרמטכ"ל בזמנו ביקש להקדים מכת מנע שזה ימנע חללים רבים, ואילו הממשלה הייתה בדעתה שב ואל תעשה עדיף, ועל כן נכופף ראש ונספוג את המכה, ורק אז נשיב מלחמה, והכן המכה הייתה צורבת וכואבת ,
עברו כמה שנים ופרצה מלחמת המפרץ, ראש הממשלה בזמנו עמד איתן בדעתו, שניילון ודבק סלוטייפ יהיה כמגן וצינה כנגד כל הטילים של עירק וצה"ל ידום לו, ונשאלת השאלה איפה היה צה"ל הגדול שביטחונה של מדינת ישראל הייתה בו ללא עוררין. אבל התשובה פשוטה אם היו פותחים ומשיבים במלחמה תחילה תמיכתה של ארה"ב היתה פוסקת והיה שר חינה של ישראל ויתכן שבטווח הקצר לישראל היה טוב בשבילה להשיב מלחמה אף כנגד רצונה של ארה"ב. אבל לא בטווח הרחוק, שבזכות שתיקתה הרוויחה בתקציבים נשק ואת ידידותה של ארה"ב.
הנמשל לנו: בלק ובלעם ידעו שלעם ישראל יש מחסה גו ותומך שזהו הקב"ה, והרבה יותר בטוח מארה"ב, שפעמים רבות לחצה את עמנו השפילה ואף הכאיבה כדי לקדם אינטרסים שלה, אבל הקב"ה יתברך שמו שאנו בחסותו וכן זה מוזכר בתפילה, 'טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים' ואותם הרשעים ידעו שאם ברצונם לגבור על עם ישראל, זה לא תלוי בכח ובנשק, הייתה כבר עובדה פרקטית כמו מצרים שהייתה חזקה שבאומות שלא יכלו לעמוד בפני ה', והוציא ה' אלפי רבבות דרך הים ביבשה ביד רמה, והבינו אותם רשעים שלגבור על עם ישראל צריך להשים טריז ולהפריד בין הקב"ה לעם ישראל, בתחילה ניסה בלעם לעורר את מידת הדין על ידי קללותיו ונכשל שבע פעמים עם שבע מזבחות, ואחר כך ניסה שיטה בדוקה ומצליחה, לצערנו ר"ל להחטיא את עם ישראל, שזה יותר ממסך וטריז בן הקב"ה לעם ישראל, כמו שכתוב בנביא (ישעיה כט-ב) כי אם עוונותיכם היו מבדילים בניכם לבין אלוקיכם וחטואתכם הסתירו פניכם מכם, ובמיוחד עבירה של צניעות שנאמר בפסוק 'ולא יראה בכה ערוות דבר ושב מאחוריך', (דברים כג-טו) אמר בלעם לבלק אלוקים של אלו שונא זימה, לך והחטיאם וממילא יפלו בלא מלחמה ואכן עצתו הצליחה ונפלו עם רב 24 אלף במגפה. וזה לנו לאות שחלילה אין לזלזל בכל מאמצים הננקטים במישור צבאי ומדיני כלכלי וחברתי, אבל אל לנו לשכוח שאם אנו רוצים תוצאות ופירות למעשה ידינו אנו צריכים שה' הטוב יפרוס חסותו עלינו. וזה כמובן על ידי תשובה מצוות ומעשים טובים, ולהוסיף מחול על הקודש בשיעורי תורה וכו'. אבל מקום שיש פריצות חלילה בחורי ישראל מתים יתומים ואלמנות צועקים ואינם נענים וכל מי שמנבל פיו אפילו חתמו עליו גזר דין של 70 שנה לטובה הופכים עליו לרעה (שבת לג.)
לסיכום דברי גם אדם שיוצא לעבודתו עדי ערב להביא טרף לביתו על ידמה בנפשו שאם חלילה יעבור על רצונו של ה', ירוויח מכך, או שאם יחשוב שאם יחסיר משעותיו בשביל תפילה ותורה אולי יתמעטו מזונותיו אל לנו שלכוח כי אנו חוסים בצלו של ה' יתברך, ואוי לנו אם יסיר צלנו מאתנו.
ותפילה לה' יתברך שיחיש גאולתנו למען שמו באהבה.
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
