פרשת ויקהל
״ויקהל משה את כל עדת בני ישראל..״
מפרש רש״י "ממחרת יום הכיפורים היה".
בא לומר להם הלכות שבת, לומר לך שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת.
מפרשים חז׳׳ל, מה הקשר בין 2 הפירושים הנ״ל ומדוע רש״י הסמיכם זה לזה? אלא, בא לומר לך דהיתה הו״א לומר שמשכן ודאי מלאכותיו דוחות שבת, ואם כן מדוע מדבר כאן משה רבינו ע׳׳ה בעניני שבת, מפני שיום השבת היה והרי דורשין הלכות חג בחג ושבת בשבת וכו', בא לומר לך – לא! ממחרת יום הכיפורים היה, והרי יום הכיפורים לעולם לא יחול יום ד.
והדברים נחמדים! מה הקשר בין המילים "קדש הוא" ל ״לכם״. ידועה דרשת הגמ׳ לגבי יו״ט, האם בעינן לכם או רק לה׳. כלומר האם ביום טוב יש מצוה לאכול ולשתות ולישן או רק להתענג בענייני קדושה. וזו מה׳ ר״א ור״י שם.
בשבת, באה לומר לך התורה "קודש היא לה״׳.
כלומר אל תאמר שאם מטרת השבת היא לנוח וכפי שכתוב "לכם", השבת ניתנה להנאתכם, כדי שתתמלאו אנרגיות לקראת שבוע העבודה הבא ותנוחו מפני שבוע העבודה החולף, ואם כן יאמר לך אדם, אני, מנוחתי היא, בחוף הים לשחק "מטקות", או להעביר את הזמן בצפייה בסרטים, לא ולא! גם ה׳׳לכם" קודש יהא, גם התענוגות יהיו ברמה הקדושה שה׳ דורש.
ונזכיר כאן סיפור מעניין, שהיה פעם רבי שהיה אמור להתמנות אדמו׳׳ר בחצר מסוימת והפריעו לו שם מנהגים מסוימים שהיו ידועים לחסידים בחצר הזאת. לדוג׳ הפריע לו מאוד, כך שוחח עם זקן החסידים, מדוע חסידים אלו אומרים לפני כל מצוה או אכילה "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ליחדא שם יקו״ק", לשם מה הנוסח הזה? הסביר לו זקן החסידים הסבר מצוחצח וז׳׳ל:
כידוע לך חוץ מדברים רוחניים שם ה׳ נמצא בהרבה דברים גשמיים בחיי היום יום שלנו ולדוג׳: "אכילה" – יה, "שתיה" – יה, "שינה" – יה, וכן הלאה, אך במילה "מצוה", "תורה" יש וה, ולכן רגילים אנו לומר כשם שיחדת שמך "וה" על תורה ומצוה, אנא זכנו לייחד שמך גם באכילה, שתיה ושינה והדברים נכנסו לאזניו של הרבי והסכים להיות אדמו׳׳ר לחסידים אלו.
וזה שכתוב" קודש הוא לכם", שכל מעשיה של השבת יהיו לשם שמים ולהתקדש בעזה׳׳י
שיעורים בשבת
היכן למדנו דיש לערוך שיעורים בהלכות שבת ובאגדה לציבור ביום השבת?
מהמילים ״ויקהל משה״, דהקהיל קהילות ברבים למסור להם הלכות ודיני שבת.
וישנו ענין גם לחדש חידושים בשבת, וכמו שהיה רגיל לומר החזו״א זצוק״ל, שזהו חידוש ד-״ליל שבת״, דאז יותר קל לחדש, דהראש פנוי ממלאכה ועוד חשוב ביותר לחדש דהרי הלימוד של שבת הוא פי 1000 מלימוד של חול.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד