פרשת וארא
מי הוא המלך!!
היו היה סוחר רמאי וממולח באירופה של פעם, בכל שבוע היה ממציא רעיון חדש כיצד למשוך לבם של האנשים ולפתותם לרכוש מרכולתו.
למען האמת הוא לא מכר דברי ערך כלל, אלא הוא הגה תכניות פלא שקריות על מנת להציג לרוכשים שמדובר בדבר אמתי ואף נדיר.
והנה לכם אחד מתעלוליו, יום ראשון בשבוע, פורש הסוחר את דוכנו בשוק והנה בצד הדוכן מניח הוא תרנגולת צחורה ויפה ובמרכזו הניח מגש ובו ביצה הצבועה זהב, ובקול צוהל צועק "מי מעוניין לרכוש תרנגולת המטילה ביצי זהב"… "מי מעוניין לרכוש תרנגולת המטילה ביצי זהב"… וכו'.
באותם הרגעים הילך לו בשוק חתן טרי שחפץ לרכוש משהו בעל ערך ובכך להרשים את כלתו שהוא יודע לעשות עסקים ואף אחד איננו מסוגל לרמותו.
והנה שמע החתן את קריאותיו של הסוחר הממולח ומהר מאוד סר אל דוכנו, שם הראה לו הסוחר את הפלא הגדול "תרנגולת המטילה ביצי זהב".
שאל החתן "תגיד, באמת היא מטילה ביצי זהב"? "בוודאי מה השאלה, הנה אתה רואה את הביצה המונחת במגש היא ממש מהיום בבוקר" השיב לו הסוחר, וכך היו ביניהם עוד מספר שאלות ותשובות עד שהשתכנע החתן שהעסקה שווה במיוחד.
"ומה מחיר התרנגולת"? שאל החתן, "מאתיים רובל עבורך, למרות שמחירה האמתי חמש מאות רובל" אמר הסוחר, תחב החתן את ידו לכיסו שלף את המזומנים שלשלם לידיו של הסוחר ונטל את תרנגולת הפלא כשפניו מועדות אל עבר ביתו כשאושר מציף את לבו.
ובבית ממתינה אשתו המצפה לדעת מה יעלה חתנה בחכתו, והנה נכנס בעלה בסערה אל הבית ובמקום לומר שלום לאשתו פורץ בקריאות שמחה "בואי ראי, עשינו היום את עסקת חיינו", "מה קרה"? שאלה בתמיהה, "הביטי, רכשתי היום בשוק את התרנגולת הזו אבל היא לא סתם תרנגולת אלא היא מטילה ביצי זהב ממש".
האישה שהייתה פחות תמימה מבעלה אמרה לו "אתה בטוח"? "כן" השיב לה, "בואי נמתין לבוקר הקרוב", את הלילה הם בילו כמובן במתח רב, וכשהפציע הבוקר זינקו ממיטתם ואצו רצו אל החצר על מנת לחזות בפלא הגדול. אלא שאז טפחה המציאות על פני החתן, הביצה שהוטלה לבנה הייתה ככל הביצים ואכזבה של ממש פשטה על פניו, הנה לא הושגה המטרה והפך ללעג וקלס בעיני כלתו לפי שבקלות הצליחו לרמותו, אמר החתן בלבו שלמחרת ימהר אל השוק לתבוע עלבונו וכספו מן הסוחר הרמאי.
הסוחר שידע את אשר יקרה הכין את הקרקע, נטל שני עכברים את האחד הניח בכלוב התלוי מעל השולחן בסלונו ואת השני הניח בקופסה בכיסו, ובאותו הבוקר ביקש מאשתו שתכין סעודת מלכים כי בצהריים אמור להגיע אורח חשוב לביתם ויצא לשוק, האישה עסקה בהכנת המטעמים והסוחר המתין בדוכנו לבואו של החתן.
הגיע החתן לשוק והתקרב בצעדים מהירים אל דוכן הסוחר, כשהגיע קידם אותו הסוחר לשלום במאור פנים כשהחתן מטיח בו "רמאי וגזלן שכמותך החזר את כספי לאלתר"!! "הרגע חתן יקר, אל דאגה תקבל את המגיע לך, אולם אל נא נעשה זאת בפומבי אלא בוא לביתי נסעד לבנו וניפרד כידידים".
ואז שם לב החתן שמוציא הסוחר קופסה פותח אותה לוחש משהו לתוכה ומיד מזנק עכבר מתוכה ונעלם, שאל החתן לפשר העניין והסוחר השיב שמדובר בעכבר חכם במיוחד המסוגל לבצע את המצווה עליו, ושכעת ציווה עליו שירוץ לביתו ויאמר לאשתו להכין סעודה לכבודם.
"מה באמת" שאל החתן, "כן בוא וראה" השיב הסוחר והם צעדו יחדיו אל בית הסוחר, "ומה מחיר העכבר"? שאל החתן, "חמישים רובל" ענה הסוחר, "ואם אתה מעוניין הוא נמצא בביתי", "וודאי שאני מעוניין בעכבר פלא" אמר החתן.
כשהגיעו היה הבית מואר בחגיגיות והשולחן מלא היה בכל טוב, "וואוו" זעק החתן "היכן העכבר"? "הבט מעל השולחן הנה הוא בכלוב" אמר הסוחר, החתן שלא הבין שהנו העכבר השני ומדובר בתרגיל שכח מדוע הוא בא לבית הסוחר סעד לבו רכש מיד את העכבר ויצא אל ביתו במהרה, הוא לא גילה לכלתו במה המדובר כעת אלא מחר ילחש לעכבר שיבוא לביתו ויודיע לאשתו להכין ארוחה דשנה עבורו.
למחרת לקראת הצהריים לחש לעכבר שייגש לכלתו ויאמר לה להכין המטעמים והעכבר נעלם, לקראת הערב צעד החתן לביתו בסיפוק רב וכשהגיע מה רבה הייתה הפתעתו הבית היה חשוך ובשולחן לא היה דבר, הוא פנה לאשתו בכעס "היכן הארוחה שביקשתי"? "מתי ביקשת" שאלה, "מה לא הגיע עכבר ואמר לך"??שאל "איזה עכבר, שוב רימו אותך"?
לזה כבר לא יכל לסלוח ומחר שוב תכנן לגשת אליו לתבוע עלבונו וכספו, אלא שהסוחר גם לזה התכונן שהדרך מבית החתן לשוק עוברת דרך יער ובבוקר קשר הסוחר עצמו לאחד מעצי היער והמתין לבואו של החתן.
וכששם הסוחר לב שהחתן מתקרב החל לצעוק "אני לא רוצה להיות מלך"… "אני לא רוצה להיות מלך"…
החתן שלא ידע במה מדובר התקרב ומה רבה הייתה תדהמתו שבסוחר הרמאי עסקינן, שאל החתן "מה קרה". ואז אמר הסוחר "יש שבט כלשהו שמקום מושבם קרוב ליער ומידי פעם הם יוצאים לסיבוב באזור היער ומחפשים מלך ומי שמוצא חן בעיניהם נהיה מלך, ואני לא חפץ בכך וכעת הם מחפשים לכן צועק אני שאין רצוני להיות מלך, אבל אתה יודע מה אני חושב שאתה מאוד מתאים לתפקיד בוא התר את הקשרים ואקשור אני אותך ותצעק בכל הכוח אני רוצה להיות מלך, אני רוצה להיות מלך" וכך היה שוב שכח החתן מטרת בואו והשתכנע להצעת הסוחר, הוא נקשר והחל לצעוק "אני רוצה להיות מלך" וכו', עברו עשר דקות עשרים דקות, שעה שעתיים ואף אחד לא נענה לקולו, אז הרים הסוחר את ידו וסטר על לחיו בחוזקה ואמר "אתה רוצה להיות מלך? אם אינך מסוגל לשלוט על עצמך כיצד תוכל לשלוט על אחרים!!
כתוב בפרשתנו בפרק ו' פסוק י"ב " הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים".
יש בפסוק זה קל וחומר, כלומר אמר משה לקדוש ברוך הוא הלא בני ישראל לא שמעו מקוצר רוח ומעבודה קשה, א"כ קל וחומר שלא ישמע פרעה למה שאומר לו בשמך.
שאלה עצומה יש כאן, איזה קל וחומר הוא זה הרי בני ישראל רדופי שעבוד וגלות היו ומובן היטב מפני מה לא שמעו לדברי משה, אולם פרעה לשום שעבוד לא היה נתון ומדוע לא יהיה פנוי לשמוע דברי משה?
ביאור הדברים הוא שמלמדים אותנו חז"ל שטרדותיהם ושעבודם של ישראל היו כאין וכאפס לעומת טרדותיו של פרעה.
עיסוקו התמידי של פרעה היה להוכיח יומם ולילה את אלוהותו, להוכיח שעשה את עצמו ולהוכיח שהוא הבורא.
ולפיכך החרדה העצומה בה פרעה היה נתון שמא יתגלה השקר גדול היה עד מאוד, חלילה שמישהו ידע את האמת ויגלה את הסוד שנאמר בפרק ז' פסוק ט"ו "הנה יוצא המימה. " שאז יתגלה כאחד האדם ולא כאלוהים.
לכן הקל וחומר הוא שאם ישראל שלא היו נתונים בפחד וחרדה כי אם מפני השעבוד לא שמעו לדברי משה, קל וחומר פרעה שהיה נתון בחרדה עצמית תמידית שמא תתגלה האמת וכבודו יושפל לעפר וודאי שלא ישמע את דברי משה, כלומר מלמדים חז"ל שכבודו ועצמיותו של אדם חשובים מגופו.
ולכן בזה שאמר ה' למשה שייגש אל היאור שהנה יוצא פרעה המימה, הוכיח ה' לפרעה שאף על עצמו אינו יכול לשלוט ולבטל את צורך כל האדם ובזה החלה מפלתו של פרעה שבכך שנגלתה תרמיתו אט אט התפוגגה מלכותו אף במצרים על עמו.
שבת שלום
הרב יצחק אדרת מבני ברק הי"ו
