פרשת תזריע מצורע
פרשת מצורע כונתה בדורות הראשונים 'זאת תהיה' (על-פי תחילת הפסוק: "זאת תהיה טהרת המצורע"), ואילו בדורות שלאחריהם החלו לכנותה 'מצורע'. אכן, מנהג ישראל תורה הוא, אך מה ההסבר לכך? והלוא מצורע הוא מצב בלתי-רצוי, שלכאורה אינו ראוי להיות שמה של פרשה בתורה. העניין יובן בהקדמת שאלה על סדרי טהרתו של המצורע. בתחילה נאמר: "והובא אל הכוהן", ולאחר מכן התורה אומרת: "ויצא הכוהן אל מחוץ למחנה". הפסוק הראשון דורש ביאור: איך המצורע יכול לבוא אל הכוהן, והלוא עליו להימצא מחוץ לשלושת המחנות של עם-ישראל? הלוא בדיוק לשם כך נאמר הפסוק השני, שהכוהן הוא שצריך לצאת אל מחוץ למחנה, כדי לראות את המצורע.
העניין יובן על-פי פנימיות העניינים. הצרעת היא עונש על דיבורי לשון הרע. לכן המצורע צריך לצאת אל מחוץ לשלושת מחנות הקדוּשה, מכיוון שהטלת ריב ומדון בין אדם לחברו סותרת בתכלית את עניינה של הקדושה, המבוססת על אחדות והתכללות. עם זה, על כל יהודי, יהיה מי שיהיה ותהיה דרגתו אשר תהיה, נאמר כי "בוודאי סופו לעשות תשובה", כי "לא יידח ממנו נידח". זאת התורה רומזת בפסוק "והובא אל הכוהן" – יש כאן הבטחה שבסופו של דבר יעשה היהודי תשובה ויבוא אל הכוהן. המילה 'והובא' יש בה גם משמעות של הבאה בכוח, נגד רצונו, וזה מה שהתורה מבטיחה, שבסופו של דבר הוא יובא אל הכוהן, גם אם לא ירצה בכך.
אולם הקב"ה רוצה שהתעוררות התשובה של יהודי לא תבוא רק מלמעלה, אלא הוא עצמו יתעורר ברצון לשוב אל ה'. אמנם התחלת התהליך באה מלמעלה – "והובא אל הכוהן" – אך בהמשך באה ההתעוררות מתוכו ומתוך המקום שבו הוא נמצא. עניין זה נרמז בפסוק "ויצא הכוהן אל מחוץ למחנה". ה'כוהן' מייצג כאן את אור הקדושה. בשלב זה אור הקדושה חודר ומגיע גם אל 'מחוץ למחנה', גם למקום הנידח ביותר, מחוץ לשלושת מחנות הקדושה. גם שם מתחילה לבעור השלהבת של הקדושה, מתוך רצונו והכרתו של האדם עצמו.
מצב זה של הפיכת החושך עצמו לאור יתקיים בשלמות לעתיד לבוא, שאז "לילה כיום יאיר". לכן בדורות הראשונים, כאשר עדיין היינו רחוקים מהגילוי שיהיה לעתיד, המושג מצורע היה עניין שלילי, שמצד עצמו אינו שייך לאור הקדושה, והעדיפו לקרוא לפרשה 'זאת תהיה'. אולם בדורות האחרונים, הנקראים 'עקבתא דמשיחא', אורו של המשיח כבר מורגש בנפשו של כל יהודי, ואנו מרגישים בתוכנו את הפיכת החושך לאור שתהיה בקרוב. לכן ביכולתנו לעשות גם מ'מצורע' פרשה בתורה, כי בתורה כבר מאיר הגילוי שיהיה לעתיד – "לילה כיום יאיר". (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
