שבת בראשית
"נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא. " ( משלי יא׳ כה)
כולם רוצים לדעת מה הסוד. כשאתה שומע כמה מתלחשים, אתה משווע לדעת על מה הם מדברים.
אבל, ראשית נפתח בברכה. תורת ישראל מתחילה באות ב׳ כי אות זו מסמלת ברכה.אבל אם נעמיק טיפ טיפה יותר ונתבונן על המציאות הסובבת אותנו, נבין שכל האנושות כולה זו ברכה אחת עצומה, בלתי ניתנת לתפיסה, וכל זה בשבילך.
אם אי פעם תרצה להבין את רמת הדיוק של תורת משה ועד כמה הכל מחובר בצורה מופלאה בעץ החיים, הנה דוגמה מופלאה מבעל הטורים. זה ממש לא במקרה שהתורה מתחילה באות ב׳ והנה עוד דוגמה בעלת משמעות עמוקה, למה זה כך. ככלל, האמצעי היחידי שיש לנו כבני אנוש לגשר בין עולם מופשט לבין עולם מוחשי, הוא שפה. בשפתנו יש מילים ואותיות. במונחים קבליים מילה = אור. אות= כלי. וכל מה שיהודי צריך לעשות בעולמו הוא להלביש אורות בכלים. בדור של גאולה, הנושא עוד יותר מאתגר, וההגדרה המדויקת יותר היא״ אורות דתהו בכלים דתיקון״.
כלומר, האמצעי היחידי שיש לנו כדי לחבר בין מציאות אין סופית למציאות סופית , היא 22 אותיות לשון הקודש. היא זו שמחברת בין הכל והם אלו האותיות דרכם הכל עובר. ספר הזהר מתאר שבכל יום בשבעת ימי בראשית שלטו 3 אותיות. ואם נכון הדבר, הרי ש- 22 לא מתחלק ב-7. חייבים להוציא אות אחת החוצה . והשאלה היא איזה אות יוצאת. א׳ או ת׳ ? במידה והאות א׳ יוצאת, אז התורה מתחילה באות ב׳ ואם כך, שימו לב למהלך הבא:
יום א: אותיות ב,ג,ד, – בגימטריה = 9
יום ב׳: ה, ו,ז, – בגימטריה = 18 ובגימטריה קטנה זה = 9
יום ג: ח,ט,י – יוצא 27 גימטריה קטנה = 9.
וכך זה יוצא בכל יום המספר 9. הספרה 9 מעידה על מידת האמת. וכך הטביע הקב״ה את מידת האמת בטבע האנושי וקבע כי אמת מארץ תצמח . גם המילה אמת בגימטריה קטנה זה = 9. אם התורה היתה מתחילה באות א׳ , תראו מה היה קורה:
יום א: א,ב, ג: גימטריה 6
יום ב: ד,ה,ו : גימטריה 15 . גימטריה קטנה = 6
יום ג: ז,ח, ט : גימטריה 24. גימטריה קטנה =6
וכך זה יוצא אותו מספר בכל יום.
הספר 6 מעידה על מידת השקר, שאלו הם המידות שלנו. ששקר בגימטריה קטנה יוצא 6. כלומר, אם התורה היתה מתחילה באות א׳ יוצא שהקב״ה היה מטביע את מידת השקר. מאחר והקב״ה רצה להטביע את מידת האמת, החלה התורה באות ב׳. מכאן ניתן להבין את דברי דוד המלך שכתב בספרו ״ אמת מארץ תצמח….״
כדי להעמיק את המשמעות של כל התורה כולה בצורה ממש פשוטה, עליך להגדיר את עצמך. האם אתה אדם שניזון מהמערכת החושית שלך או מעולם התודעה שלך. ואם בתודעה עסקינן, האם מדובר בתודעה אנושית או בתודעה אלוקית (תודעה=הכרה). התורה מתחילה באות ב׳ מלשון בו (פנימי) ומסתיימת באות ל׳ מלשון לו (חיצוני). כלומר, כל התכלית של התורה היא להוביל את האדם למסע אל תוך העולם הפנימי, 70 פעמים, כדי להוביל בו 70 שנים של שינויים תודעתיים, בהם הוא יהפוך מדי שנה מבן אנוש לאדם ויזכה לפתח כישורי קבלה, חסידות, נבואה, צדיקות ועוד. פעם זה היה נחלתם של יחידי סגולה. היום זה חובה של כולנו.
אמנם יש בכל מציאות אשליה, ויש משמעות, ויש דעת, ויש אמת, ויש דמיון, ויש שגשוג, ויש שפלות ויש גאות, ויש דלות, ויש עליות ויש מורדות ויש צרות ויש שמחה, ויש נחת, ויש תענוג חומרי, ויש תענוג רוחני, יש סבל ויש צער.
יש המון אנשים רעים ויש מעט אנשים טובים, אבל זה לא יאומן ובלתי נתפס בשכל אנושי, איך עם כל הקלקולים שאנחנו יוצרים ככלל וכפרט, יש עדיין סדר מופתי בכל האנושות ובאדם בפרט. אם הייתי הבורא לשעה אחת, או אולי ליממה שלמה, מה הייתי עושה אחרת? ״המחדש בטובו בכל יום, תמיד, מעשה בראשית״.
זה לא יאומן אבל, תמיד הבורא מאתחל ומאזן את העולם מחדש כאילו לא היה כלום. כל יום כל שעה כל רגע. והשאלה היא האם גם אנחנו חיים בעולם כזה של חמלה. עולם בריא= עולם שכל הזמן נכחדים הרבה דברים לא טובים, ואשר לעומתו נולדים הרבה דברים טובים. והשאלה היא, מאיפה באים כוחות ההבראה? עד כמה שיישמע הדבר מצחיק, היום, הכלי האולטימטיבי שיוצר איזון ומאפשר התפתחויות חדשות באדם ובעולם, קורה באמצעות תפילה
כשאין כלום, תפילה יוצרת תקווה, באמצעות יצירת המציאות הרוחנית. היא מצמיחה יכולות המתפתחים לכוחות פנימיים, באמצעות קיום מצוות, שלאורך הזמן מביאים לידי חלון הזדמנות למימוש שאיפותיו של האדם. יש אדם ששאיפותיו הם תוספת בגשמיות, ויש שמחפשים בכל מחיר להרחיב את התודעה האלוקית, כי הם כבר התחילו להבין כמשקיעים לטווח ארוך, ששווה לשים את הדגש על הרחבת הנשמה, לעומת התרחבות חומרית. כולם אומרים ״לעילוי נשמת פלוני בן פלונית…״ מתי עשית מעשים לעילוי נשמתך? ומי שעוד לא הפנים, לא נורא. בכל יום ניתן להתחיל את המשחק מחדש. רק חשוב שנסכים ונביט במראת החיים, ונאמר לעצמנו, שהתמונה היא לעין ערוך גדולה ממה שאנחנו רואים, וכל אתגר שעומד בפתח, יש לו עניין לשדרג אותך.
חברים, השנה הזו, לעולם לא תהיה דומה לשום שנה מכל השנים אותם חייתם על פני האדמה. זאת מהסיבה שהקב״ה רוצה אותנו עם פנימי. הוא רוצה אותנו כעם אחד, כל אחד מתוך עולמו. עם שאף אחד לא מביט על חברו מלמעלה, אלא הכל קורה בגובה העיניים. חברך שמח, תהיה שמח. חברך עצוב, תהיה עצוב.
אנחנו חייבים להחליף את המשקפיים ולהבין את ה״למה״ ולהתחיל להתבונן. את זה, לא נוכל לממש ללא תורה. ללא פנימיות התורה. אין לך סיכוי. אתה חייב לקחת החלטה בה אתה רוצה להחליף את המשקפיים האנושיות שלך למשקפיים אלוקיות. בשביל זה אתה חייב שפה. אז זאת מעניק לך ספר התניא, שפה בה תוכל להתחבר בין האינסוף למציאות המחשיכה לנו את העיניים.
חברים, אנחנו שותקים ועוטים מסכה, כי חייבים להתחיל להקשיב למה שקורה סביבנו. לשם כך חייבים להתבונן. חייבים להפנים עולם שלם של תכונות אלוקיות, בהם תזכה להבין שאתה מתוך עולמך האישיות הכי חיונית לכל הסובבים אותך ולקב״ה. חייבים לעשות מעשים כאלה שיגידו ״זה לא בן-אדם. זה מלאך״.
השנה הזאת אתה תלמד את התורה כי אתה רוצה להבין את משמעות החיים וליצור חיים של משמעות. יה״ר שבזכות כל ההחלטות בשבת הזו, תזכו אתם ובניכם ״בנים אתם לה׳ אלקיכם״ ומשם מעלה אל דרגת ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״.
הרב דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
