פרשת פנחס
בפרשתינו מסופר שכאשר בני ישראל היו ממש קרובים להיכנס לארץ ישראל הגיעו בנותיו של צלפחד לפני משה רבינו והנשיאים וביקשו מהם שגם להן מגיע חלק ונחלה בארץ ישראל, וכמו שמובא בפסוק "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו, למה יגרע שם אבינו ממשפחתו". רש"י מפרש שבנות צלפחד התכוונו לומר שאבא שלהם לא השתתף בחטא ציבורי כמו חטא המתלוננים או מחלוקת קרח ועדתו אלא הוא מת בחטא שהוא עשה לבדו והוא לא החטיא מישהו אחר איתו. רש"י מביא שתי דעות בנוגע לחטאו של צלפחד, רבי עקיבא אומר שהוא היה מקושש עצים ורבי שמעון אומר שהוא היה מן המעפילים.
הטעם לכך שבנות צלפחד לא אמרו במפורש למשה רבינו מה היה חטאו של אביהם שבגינו הוא מת מכיון שהם רצו לקיים מצוות כיבוד אב, כי אם הם היו אומרים במפורש מה היה החטא של אביהם זה היה מבזה אותו מאוד משום שהם עמדו מול משה רבינו ונשיאי העדה, לכן הם רק אמרו שהוא לא היה מעדת המתלוננים או מעדת קרח וממילא יבינו שהיה חטא אחר.
הרבי מליובאוויטש שואל על כך: למה בכלל היה חשוב לדעת מה היה חטאו של צלפחד, והרי הטענה של בנותיו שהן רוצות חלק ונחלה מוצדקת מאוד שהרי אין להם אחים והם רוצים את נחלת אביהם ואם כן למה חשוב לדעת מאיזה סיבה מת אביהם. אלא התשובה היא כך, בנות צלפחד הסתמכו בטענתם על ההבטחה של הקב"ה לבני ישראל כשהיו בגלות מצרים שהקב"ה אמר להם שאני יוצא אתכם מארץ מצרים והביא אתכם אל הארץ "ונתתי אותה לכם מורשה" ההבטחה הזאת של לקבל חלק בארץ ניתנה לכל אחד ואחד מיוצאי מצרים אלא שדור המדבר איבד את הזכות הזו בגלל חטא המרגלים ולכן הקב"ה העביר את זכות ירושת הארץ לבניהם, ולכן באו בנות צלפחד בטענה שגם אביהם שהיה מיוצאי מצרים קיבל את ההבטחה לרשת את הארץ, אולם הוא לא חטא בחטאים הקשורים לארץ שבהם חטאו העם, אלא הוא בחטאו מת, הוא חטא בחטא פרטי ולא כללי ולכן לא יתכן שהוא איבד את הזכות לנחלה בארץ ישראל עד כדי כך שגם בנותיו לא זכאיות לכך. ולכן היה צורך לפרט מה היה חטאו של צלפחד, שרבי עקיבא שהיה רגיל לזכות את ישראל סובר ש'חטאו' היה מקושש עצים, הוא חילל את השבת ומכיון שזה היה חטא פרטי של איש אחד, וגם זה קרה עוד לפני מתן תורה לכן זה לא היה חמור כל כך. לעומתו רבי שמעון סובר שיש קשר בין החטא לבין טענת הבנות ולכן דעתו היא שמן המעפילים היה, המעפילים מסרו את נפשם למען ארץ ישראל ולכן ודאי שבנותיו זכאיות לקבל חלק ונחלה בארץ.
מכל האמור יוצא שמכך שהקב"ה קיבל את טענתם של בנות צלפחד רואים אנו את גודל כוחה של התשובה, כשם שאותה מסירות הנפש של צלפחד שהיה מהמעפילים זיכתה את בנותיו בנחלה בארץ. כך על ידי תיקון סיבת הגלות נזכה במהרה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
שבת שלום
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
