פרשת שמיני
"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו"
רבנו בחיי מביא בספרו: "דרשו חז"ל קריאה זו לגדולה, שכך אמר לו משה לאהרן אחי הקב"ה רוצה למנותך לכהן גדול אמר לו אהרן למשה אתה יגעת במשכן ואני נעשה כהן גדול (בתמיה) אמר לו משה אע"פ שאתה נעשה כהן גדול שמח אני כאלו נעשיתי אני לכהן גדול כשם ששמחת בגדולתי כך אני שמח בגדולתך, ואימתי בשעה שאמר לו הקב"ה (שמות ג') "ואתה לכה ואשלחך אל פרעה", אמרתי לו "שלח נא ביד תשלח" תעביר מעלי את השליחות שאחי גדול ממני אמר לו אעפ"כ "וראך ושמח בלבו" אמר רשב"י הלב ששמח בגדולתו של אחיו ילבש על ליבו את האורים ותומים, לפיכך כל שבעת הימים היה משה מתעסק במשכן והיה זורק את הדם ומקטיר קטורת, אמר הקב"ה למשה מה אתה סבור שאתה נעשה כהן גדול? קרא לאהרן ולבניו וכו', ולמה קרא גם לזקני ישראל כדי לגדלו בפניהם אמר לו הקב"ה קום קרא לזקנים ומנה אותו בפניהם כדי שלא יאמרו מעצמו נעשה כהן גדול". ע"כ דברי רבנו בחיי.
ועוד דוגמא לאחדות בין אחים ושמחה על הטוב והגדולה של האח השני אנו רואים בספר בראשית פרשת ויחי על מנשה ואפרים, שאע"פ שהקדים יעקב אבינו את אפרים למנשה כפי שנאמר "בך יברך ישראל ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" רואה את זה מנשה ובכל זאת לא התלונן מדוע סבא יעקב הקדמת את אפרים הרי אני הבכור אבל מנשה שותק ושמח בשביל אפרים. וגם כאן עם משה ואהרן, משה שמח בשמחתו של אחיו הגדול שהוא נבחר ע"י הקב"ה להיות הכהן הגדול אשר ישמש במשכן לפני הקב"ה, וגם כאשר הקב"ה בחר במשה כמנהיג אהרן שמח שהרי אהרן היה "המנהיג" בפועל עוד בטרם בואו של משה למצרים. וכך גם עם ישראל הכיר באהרן כמנהיג שלהם ולכן היה ראוי שהוא יהיה הכהן הגדול. רש"י מסביר את הפסוק "לא כשאתה סבור שיהיה מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה ומשום כך זכה אהרן לעדי החושן הנתון על הלב".
ועוד, מסביר הרמב"ן בספר שמות על הפסוק "ידעתי כי דבר ידבר הוא שגלוי לפני שידבר בעבורך ברצונו לאהבתך ואפילו לא ציותיו אלא הוא מעצמו ולא יקנא בך למעלתך על השליחות הנכבדת הזאת", ומובא בגמ' מסכת שבת דף קל"ט ע"א על הפסוק "וראך ושמח בלבו" זכה לחושן המשפט על לבו ורש"י מסביר זכה לחושן המשפט על ליבו שכנגד הלב שהיה גדול ממנו וקודם לפני משה נגלית השכינה לאהרן כפי שכתוב (שמואל א'-ב') "הנגלה נגליתי אל בית אביך" ונאמרה לו נבואה של מצרים הכתובה ביחזקאל ואף על פי כן לא נתקנא בו בזאת, עד כאן דברי רש"י.
אם כן, לפי הדברים האמורים לעיל אנו למדים מכאן עד כמה צריך לדעת לפרגן לחבר, לאח, אחות, קרוב משפחה ,או סתם לדעת לפרגן למישהו שמצליח לומר מילה טובה גם אם אתה חושב שהתפקיד או הכבוד שהשני קיבל מגיע לך אבל בכל זאת הוא מפרגן ומאחל לו הצלחה ושמח בשמחתו של האחר, כי כפי שאתה שמח בשמחת האחר כך כאשר יגיע הזדמנות או סיבה כל שהיא לקידום, או תפקיד חדש, עסק חדש, או עסקה מוצלחת, גם אצלך תהיה לאחר סיבה לשמוח בשמחתך, והראיה מאהרן ששמח בשמחת אחיו הקטן הוא לא הפסיד מאומה, אלא דווקא ההפך, אהרן הרוויח שעל ליבו הוא נשא את האורים ותומים שמשה בכלל לא היה בשעבוד של עם ישראל ואהרן כן היה והיה יכול אהרן לומר לי מגיע התפקיד של המנהיג אלא ההפך אהרן שמח בשמחתו וזכה לכהונה גדולה ובניו זכו לכהונה ולשמש במשכן, יה"ר שנזכה כולנו באמת לדעת לפרגן אחד לשני ולשמוח בשמח ובהצלחה של השני אמן. שבת שלום.
הרב יעקב בטוניאשוילי הי"ו מלוד
