פרשת ראה
כשנשאל אלברט איינשטיין אם יש בורא לעולם ענה מיד – בוודאי!! 'אני רואה אותו כל יום במעבדה שלי'. כל מדען שמתעסק בחוקי הטבע, לא יכול להימנע מלהגיע למסקנה שיש בורא לעולם.
איינשטיין ידע, אם יש חוקים – יש גם מחוקק, כי אם לא היה מחוקק, כל התופעות בטבע היו צריכים להיות אקראיות ולא קבועות, אך יש כאן תופעה פרדוקסלית של גילוי והסתר במקום אחד. מצד אחד חוקי הטבע מהווים גילוי של פעולות הבורא ומצד שני הם מרגילים ומרדימים את האדם עד שאינו חש התפעלות מעצם קיום החוקים, לכן צריך האדם להתבונן, ובעצם ההתבוננות יגיע לאמונה, שיש יד מכוונת בכל פעולה, ואפילו הקטנה ביותר בבריאה.
פרשת ראה פותחת בפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצוות השם אלוקיכם אשר אנוכי מצוה אתכם היום' (יא- כו). אומר המדרש בתנחומא אדם מגיע לעולם הזה ובפניו עומדות שתי דרכים, שתי אפשרויות, הראשונה ללכת אחרי שרירות ליבו ותענוגות חומריים ולחשוב שאין מאושר ממנו וכשמסיים את תפקידו בעולם הזה הוא יוצא לדרך ארוכה של יסורין בעולם הנצח. האפשרות השנייה לטרוח ולעמול בתורה ובמצוות בעולם הזה למרות הקשיים והניסיונות וכשמסיים את תפקידו מגיע הוא לעולם הנצחי האין סופי ושם זוכה לשכר ולאושר עילאי ונחת רוח גדולה לנשמה.
אומרים בעלי המוסר מהו "ראה אנכי"? שיכיר האדם במציאות הבורא בכל פרט ופרט בעולם וכך יגיע ליראת השם יתברך ולקיום רצונו וזהו 'ראה' מלשון ראה את הסוף בבחינת "מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה" (פרקי אבות ג-א).
שואלים המפרשים מהו ראה? לכאורה היה צריך להיות כתוב 'שמע' כי בעניינים של ברכה וקללה כפי שכתוב בתחילת הפרשה, יותר מתאים לייחס לשמיעה ולא לראיה? מתרצים שכוונת הפסוק שצריך האדם להתבונן מלשון ראה – ראיית הנולד "איזהו החכם הרואה את הנולד" (תמיד לב.) ראה והסתכל דרך המשקפיים הנכונות, תביט למרחקים, כי החשבון הוא חשבון נצחי, לא חשבון זמני רגעי של עולם חולף כי "האדם הולך אל בית עולמו" (קהלת יב-ה) עולם שבנה הוא במעשיו בעולם הזה שהוא עולם המעשה, כמו המשל הידוע על אותו שועל רעב שראה כרם ולא הצליח להיכנס דרך הגדר המקיפה את הכרם עד שהתענה ונהיה כחוש והצליח להשתחל ולהיכנס לכרם. אכל השועל בלי סוף עד ששבע, וכשרצה לצאת מהכרם דרך הגדר לא הצליח, מה עשה? התענה שוב, נהיה כחוש ורזה עד שהצליח לצאת. הביט השועל בכרם וכך אמר 'כרם כרם מה יפים פרותיך ומה טעימים פרותיך אך רעב נכנסתי ורעב יצאתי'. אומרים בעלי המוסר השועל פיקח? השועל שוטה! כבר צמת! כבר התענתה נכנסת לכרם עכשיו תתחיל להוציא החוצה, תוציא בלי הפסקה ובלי מנוחה כשתסיים תהנה ותאכל מהעמל שעמלת יגעת וטרחת.
והנמשל אומרים בעלי המוסר, האדם מטבעו עמל טורח ומשקיע בעולם הזה ושוכח שהוא אמור לאחר אריכות ימים לצאת מה'כרם' לכן החכם אוכל ומסתפק במועט ומשליך מעבר לגדר כמה שיותר, לעולם הנצחי! שעורי תורה, גמילות חסדים, אהבת הזולת, הארת פנים, תפילות ומצוות שמהם ייהנה בעולם אין סופי, בעולם שכולו טוב.
פרשת ראה מקדימה את ר"ח אלול חודש הרחמים והסליחות. חז"ל אומרים שעבודת חודש אלול תחילתה בתקיעת שופר ומדוע? כדי לתקן את יכולת השמיעה, כי שמיעה מתוקנת מביאה לקבלת עול מלכות שמים, לכן אמר הרמב"ם בהלכות שופר למרות שתקיעת שופר היא גזירת הכתוב רמז יש בה 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם' ושובו אל השם' (רמב"ם פרק ג'). שמיעה מביאה להתבוננות, שמביאה להפנמה ולבסוף לטהרת הלב שהוא היסוד של עבודת חודש אלול שהוא חודש ההכנה ליום ראש השנה יום הדין.
מייחלים אנו ומתפללים שהקב"ה ינהג עימנו במידת הרחמים, ויכתוב אותנו בספר החיים ונזכה לגאולה קרובה "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" אמן.
שבת שלום ומבורך
הרב אליעזר מושיאשוילי – אשקלון
לע"נ דניל בן אידה ולייב הי"ד, יהודה בן תמר.
לרפואת: יוסף חיים בן בת אל, שמחה בת יוכבד, חנה בת מרים, דורית בת דליה.
