פרשת ויחי
אחת הנושאים הדופקים על דלתותינו היא, הדאגה שלנו כהורים על עתיד ילדינו. בפרט בדור שלנו, שעליו נאמר דור עקבתא דמשיחא בזמן שבפועל הכל כאן נראה הפוך. הם רוצים הכל, זמין, עכשיו, נגיש ובמיידי, ללא שום התמסרות לתהליך, ליגיעה, להתבוננות, להפנמה וכולנו שואלים ומתפללים בצדק, מאין יבוא עזרי.
מאיפה בא כל הכאוס הזה עלינו ובפרט על אלה שהחלו לעשות תשובה עילאה. מה הוא עושה לא נכון בראותו כי פני הדור הבא, לא בדיוק כפני האדם. כהורים שעבדו קשה בדאגה לעתיד ילדינו, אנחנו מבקשים עושר, או במילים אחרות, נחת יהודי. אז מה שורש הבעיה של כל הנ״ל ?
ובכן, כדי להתחיל להבין מה קורה לנו היום, צריך לחזור ממש להתחלה ולשאול שאלה שכנראה לא שאלנו; איך יכול להיות שהנחש ידע את מה שאדם הראשון לא ידע כשבא לפתות את האשה. ומה הקשר בין זה לבין הנ״ל וליעקב אבינו בפרשתנו, לנצחיות החיים ולעובדה שאין לנו עדיין בשנת התשפ״ה, חיים טובים.
כפי שידוע, האדם ואשתו היו בעולם תודעתי מאד גבוה, בגן העדן ושם הם מצווים שלא לאכול מעץ הדעת( כי הוא מכיל טוב ורע) ואכילה מהעץ תביא למוות. במילים פשוטות, כשאומרים לך על מאכל מסוים אם תאכל אותו, אתה תמות, מסתמא שגם לא תגע בו, כי ההשלכות די ברורות.
כדי להבין מה באמת קורה כאן, נתאר מצב די פשוט מחיינו. אבא אומר לבנו בן ה-5, יוסי אל תשתה שוקו כי זה יעשה אותך חולה. יוסי מעולם לא ראה מה זה שוקו, הוא לא מבין מה זה שוקו ולכן הוא לא מעניק לדבר תשומת לב רבה. יום אחד יוסי רואה את דוד שלו שותה משקה ושואל אותו, מה אתה שותה?
הדוד ענה לו שהוא שותה שוקו חם. יוסי נבהל כי הוא יודע שאבא אמר לו מפרשות ששוקו יעשה אותו חולה, והנה הדוד שותה והוא בריא. הדוד רואה את יוסי מבועת ואומר לו, למה נבהלת? בוא תראה זה ממש טעים… הנה בוא רק תריח… נו, מה אתה אומר? מריח טוב נכון? ויוסי מתפתה ונופל בפח ושותה כוס שלימה של שוקו שנתן לו דודו ומגלה עולם חדש של טעמים מטריפי חושים שמעולם לא ידע ומעולם לא הכיר. מה בעצם קורה כאן?
מסביר אדמו״ר הזקן, כי האדם בהיותו בגן העדן, קיבל כניסה לחיים נצחיים מבלי שהתייגע בעבורן. הנחש בא מעולם נחות יותר, עולם בו יש גם טוב וגם רע מעורבבים ואמר בליבו, האדם האדם צריך לצאת למסע בו הוא צריך להכיר את הרע, להתמודד עם הרע, לברר את הטוב מהרע, ע״מ שיבין ויעריך את הטוב הנצחי, בעולם בו הוא נמצא כעת.
הנחש בא אל האשה, אל תכונת הבינה ומנגיש לה דווקא את עולם החושים שעוד לא יצא לה להכיר, כי היא נחשבת לחיצוניות החכמה האלוקית, הבינה-שורש המידות ואשר בזכות האשה, מתחיל מסע התכלית של האדם בעולם. וכל המסע הזה, הוא כדי לגלות את הטוב הנצחי הטמון בתוך הרע. ומאחר שנעוץ תחילתן בסופן, ספר בראשית נעוץ בפרשת ויחי בו אנחנו רואים עד כמה ששני חייו של יעקב היו רבים ורעים, כפי שתאר זאת לפרעה. ורק בסוף חייו, זכה יעקב לראות את הטוב הנצחי במשך 17 שנות חייו, במצריים.
דווקא במצרים במקום הכי חומרי, הכי רע, יעקב אבינו מגלה שכל החיים הרעים והקשים שעבר, היו שווים את הרגע הזה בו הוא פוגש את יוסף כמושל, מתמלא בשמחה בראותו משפחה מלוכדת, שבה אליו רוח קדשו והוא מברך את בניו שמהם העמיד 12 נשיאים, 12 שבטים אשר יצרו את היסודות של עם ישראל.
חברים, כדי לזכות לחיים של משמעות, עלינו לשנות את עצמנו ולא את ילדינו. הבעיה טמונה באופן שבו אנחנו מביטים על העולם. ולשם כך עלינו להתייגע רוחנית וגשמית. יש להתנתק מהעבר, לוותר על הרצונות שלנו ולהשתחרר מהמעגלים החברתיים המונעים מאתנו להתקדש. עלינו לצאת למסע זהות בו עלינו לגלות מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ואיך צריך לחיות כאן. אילו שינויים עלינו לעשות ואיך עלינו לעשות זאת, מדי יום ביומו, בחשבה דיבור ומעשה, כדי שנזכה לראות פירות עמלנו ומעלת חברינו. שהקנאה, התאווה והכבוד יהפכו לקנאת סופרים, לתענוג אלוקי, ולכבוד ה׳.
בהמשך למה שכתבתי, ישנה שאלה אודות העובדה כי יעקב מבקש לגלות את הקץ לבניו. הכתוב אומר ״האספן טרגדיה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים״. והתשובה של רש״י היא ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה..״
יעקב אבינו מנסה לגלות לבניו את סוד הנצחיות ולכאורה יש כאן פרדוקס מובהק. מצד אחד יעקב אומר להם ״בואו ואגלה לכם את סוד הנצחיות״. מצד שני רש״י מתאר ״הסתלקה ממנו השכינה״. אז למה הכתוב טורח לתאר לנו זאת? והאם המילים של רש״י המתארות בעיה (הסתלקה ממנו שכינה) הם למעשה לא בעיה בכלל, אלא הפתרון.
מיד לאחר מכן,אנחנו רואים תאור מפורט של יעקב אבינו אודות היכולת של כל שבט ומתוך אילו תכונות עליו לפעול. ככלל כבר הבנו ולמדנו שבכדי להיות נצחי, עליך להיות אדם המודע לכל תרחיש , ערוך רגשית לכך ויודע כיצד צריך לפעול. אם אתה כזה, אז אין חכם ונבון ממך. ואם אינך כזה, מהו התנאי להיות כזה?
התנאי לזה הוא להיות אדם בעל יכולת נפשית ללבוש צורה ולפשוט צורה. ״השכינה״ היא למעשה הלבוש לעולם התודעה שלך, שהוא עולם המחשבה שלך. כשאתה יודע לחשוב נכון, לחשוב בריא, לחשוב יצירתי, לחשוב פרקטית, רק ליהודי יש את היכולות הללו, כי רק ליהודי גישה לאונה הימנית, לחלק אלוקה ממעל שבו. כלומר, ליהודי יש גישה לבנק הידע האינסופי שמתוך הידע הזה ביכולתו לנצח כל מציאות, זוהי תורת משה.
הקבעון הכי גדול של האדם הוא עולם המחשבה שמסרב בכל תוקף לשנות דפוסי חשיבה. למה המחשבה לא זזה? כי הוא לא חושבת מהות. היא חושבת מתןך המציאות והמציאות היא זו שמנצחת. המחשבה חושבת על הכל אבל לא על המהות.
רנה דה-קארט הנה אחד מהוגי הדעות בעת האחרונה והוא קרא תיגר על אריסטו ועל כל הפילוסופים האחרים, הוא אמר את משפט שכולנו מכירים וערער את כל אמות המידה של הפילוסופים. ״אני חושב משמע אני קיים״. הוא ניסה ליצור בניין על יסוד שלא ניתן לערעור ע״י אף אחד. אז באמת אם אני חושב משמע אני קיים, אבל זה לא הופך אותי ליצור חי.
הדבר היחידי שבאמת מעניק חיים הוא את שאמר החכם מכל אדם ״והחכמה תחייה את בעליה״. זהו כח המהות אשר מקבל ביטוי הכי נעלה ביהדות בזכות ספר התורה. למעשה חבריי, סוד הנצחיות מתממש בזכות הסתלקות השכינה וחזרתה מחדש ע״י שאלת שאלות אודות הבריאה. אודות עצמי. אודות האינסוף.
היכולת שלך לשאול שאלות היא למעשה כלי האמונה. אדמו״ר הזקן מסביר בתורה אור, כי היכולת שלך לשאול שאלות באה מסטרא דרע ולא מסטרא דקדושה. כלומר, הסתלקות השכינה היא לא בעיה היא הפתרון לחיים נצחיים. הסתלקות השכינה היא ההזדמנות לגלות את עצמך מחדש בדרך לדעת את אלוקי אביך, בדרך לחיים של משמעות.
היכולת המחשבתית שלך, היא עצמתך האמיתית. עד כמה אתה מוכן ללכת עם החזון, בהנחה שאין מדובר בפנטזיה. ספר בראשית הינו הספר הראשון הבא לתאר את התגלות עולם התודעה בציר הזמן.
יעקב אבינו אומר לבניו בפסוק ״את אשר יקרא״ בואו ואסביר לכם ״באמצעות איזה מחשבה ניתן להתחבר לאינסוף ברוך הוא״. והתנאים להתחברות נצחית היא היסוד לדעת שא לא יודע.מצד אחד ומצד שני לעשות מעשים במסירות נפש.
לדעת להקשיב היא התכונה האלוקית הנעלית ביותר. היא זו המולידה חכמה. לדעת להתבונן, לנתח, הוא זה המוליד תבונה. ולכן השאלה היא למה אתה מקשיב ועל מה אתה מתבונן. אבל אם זה לא הוליד מעשים הוא האדם השנאוי ביותר ביהדות.
לכן אל תאמר ״העיקר הבריאות, פרנסה וכו״. העיקר הוא האמונה. עם אמונה אפשר לנצח הכל. וזה קורה כאשר השכינה, דפוסי החשיבה הישנים של הרצונות שלך לקבל מסתלקים מן העולם ודפוסי חשיבה חדשים מתקבלים, שהם הרצונות להשפיע על העולם את הטוב הנצחי. ה׳ ברך את אברהם במילים ״והיה ברכה״ כלומר, תהיה בעל היכולת לשנות את המציאות.
פרשת ״ ויחי יעקב בארץ מצרים״ היא כדוגמת המילים ״ויתן לך האלוקים מטל השמים..״ כלומר ייתן ויוסיף וייתן. לכן חבריי, עלינו להוסיף כל הזמן חיות ועוד חיות עד אין קץ. המשך החיות במצרים, בעולם הכי תחתון הוא מבוסס על רעיון שבירת הכלים שמתוכו ניתן לבנות את עצמך מחדש, כל פעם מחדש, באופן בלתי פוסק.
שבת שלום
ר' דויד בותרסון
