כאשר אדם מעיין בקורות חייו של חכם יצחק ,קשה לו להסתיר את תמיהתו,כיצד באופיו של בן אדם יכולים להשתלב גם נוקשות וגם כשרון ,על כך נרחיב בהמשך.
חכם יצחק בן אברהם נולד בשנת 1895 צחינוואלי .משחר ילדותו היה בו אהבת התורה ולשם לימודים הובא חכם יצחק לרב הגדול רבי אברהם חוולס ,ובמהלך לימודיו אצלו הצטיין עד כדי כך,שרבי אברהם חוולס מינה אותו לסגנו הלא רשמי,ואילו בהיעדרו של רבי אברהם אף החליף אותו בהשגחה על התלמידים.למרות ההצלחה הרבה בלימודי התורה,חכם יצחק החליט ללמוד מלאכה.בגלל קשיי הפרנסה שהיה לאביו .אך רבי אברהם חוולס לא ויתר על התלמיד הדגול שלו בקלות.הוא ביקר אצל הוריו בבית . ואמר להם אקבע לכם אותו התשלום שאתם משלמים עבור לימוד המקצוע,אך נא אל תמנעו אותו מלימודיו.אך זה לא עזר ,ויצחק לא עזב את לימודי הסנדלרות כדי לעזור בעול הפרנסה,אמנם לא עזב גם את התורה ולא את התפילה ,אך הוא היה משוכנע כי מקור הפרנסה של האדם אמור לנבוע מעמל פיזי.
חכם יצחק לא למד בבית ספר רגיל כלל,אך את הכתיבה והקריאה בגרוזינית למד לבד .הוא נסחף אחר הספרות וההגייה הגורגית.היה מדקלם בהתלהבות את הקטעים האהובים עליו מהפואמה האפית של שותה רוסתוולי"עוטה עור הנמר" ,וידע בעל פה את הפואמה ההירואית "אנבגי" הכתובה בסגנון "תמריאני" ועוד רבים אחרים.
באשר לתלמודו ולמדנותו בתורה בקיאותו הייתה יוצא דופן,הוא תמיד הדהים את כולם.אם חכמים התווכחו על פירוש התורה או נתקלו בסוגיה קשה ,ובו בזמן ישב ביניהם רבי יצחק ממיסתסלוב,היה מתרץ להם את הקושיות ומסביר להם את הסוגיה .ללמודו ודרשותיו תמיד הקשיבו בתשומת לב יתרה,אם רבי יצחק התארח באיזו עיר ,קשה היה לקהילה המקומית שבו התארח הפרידה ממנו.בני הקהילות היו אומרים עליו בהתפעלות זוהי הדרשה האמיתית,מפיו נחצבו יהלומים,כך צריך לדרוש,כך צריך ללמוד.
רבי אברהם חוולס היה מודע היטב לרמת בקיאותו של תלמידו לשעבר ,לכן,עמד בראש הפעולה אותה החליט לבצע כלהלן בהסכם עם החכמים המקומיים,ולאחר שיידע את רבני טביליסי על החלטתו,(וחרף התאפקותו של רבי יצחק עצמו),הוא הסמיך את רבי יצחק לרבנות .רבי יצחק לעתים קרובות ניהל אישית את התפילות בבתי הכנסת,תמך בחכמים צעירים רבים שלא היו מנוסים,אימן אותם במסירת שיעורי תורה וסלל להם את דרכם.לאחר סיום שעות העבודה לימד את הילדים ,וכך היה עד סוף ימיו .
גם דיכויי שנות ה30-וה50 לא הניאו אותו מפעילותו האהובה.בתקופות אלה המשיך ללמד את הילדים בתנאים מחתרתיים.
רבי יצחק עלה לארץ בסתיו של שנת תשל"א [1971] ויחד עם משפחתו התיישב באשדוד .גם כאן קיבל לידיו את העבודה האהובה לימוד הילדים.
במקביל הצליח להגשים את חלום ילדותו הוותיק הוא תירגם את ספר תהילים לשפה הגורגית והוציא אותו לאור באמצעים פרטיים.הוא גם תרגם את מגילת אסתר,אך לא הספיק להוציא אותה לאור.מאוחר יותר הו"ל "אמנה" אשר פרסמה את עבודתו בספר שיצא לאור לכבוד חג השבועות,ואילו בשנת תשמ"ח [1988] התרגום הוכנס למחזור שלוש רגלים שנערך על ידי בנו אברהם ממיסתבלוב.
לרבי יצחק שייך גם תרגום של הגדת פסח ,שאותו ביצע עוד בהיותו בגרוזיה והפיץ בצורת כתב יד הכתוב באותיות מיוחדות.רבי יצחק נפטר בשנת תשל"ט [1979].
בשנות חייו האחרונות יזם לתרגם את החומש,אך לא הספיק להגשים את יוזמתו.את רצונו הגשימו ילדיו , הסופר והמתרגם המפורסם אברהם ממיסתבלוב ופעילת הציבור תמר ממיבתבלוב קזראשווילי,בשיתוף פעולה עם המדען הידוע גרשון בן הורן(ציצואשווילי) .הלה אף הקדיש לזכרו של רבי יצחק מספר מאמרים מיוחדים,אשר פורסמו בעלוני רצמניס צקארו" (מעיין האמונה) ולימים הוכנסו לקובץ מיוחד שהופק לכבוד הילולא של רבי יצחק תשנ"ט (1997) .
זכרו של רבי יצחק יישאר לעד בלבם של כל יהודי גרוזיה.יהדות גרוזיה לא תשכח לעולם את מפעלו האדיר.
[רבני גרוזיה]
Categories:
רבני גרוזיה מהעבר
