פרשת "יתרו"
'וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים ומשה לישראל עמו כי הוציא את ישראל ממצרים'
יתרו לא היה היחיד בעולם שהשמועה אודות הניסים והנפלאות שנעשו במצרים הגיעה עד אוזניו. ומובן שאין הכוונה לשמיעת דברים בשמע האוזן בלבד, אלא לשמיעה של הבנה, שמיעת השכל והלב. ולכן הגדירו אותו חז"ל (זבחים קטז.) בשאלה הידועה 'מה שמועה שמע ובא' לרמז על השמיעה הכפולה שבזכותה זכה לבא ולהתגייר. ולהיכנס תחת כנפי השכינה, והשמועה הגשמית גררה אחריו את השמועה הרוחנית. וחז"ל באו להסביר איזה שמועה הציתה את רוחו לעזוב את דרכו הישנה ולבוא בקהל ה' ולהיות נמנה בחלקם, ולזה השיבו חז"ל כל אחד לפי דרכו.
א- רבי אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע.
ב- רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע.
ג-רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא. והנה מענין קריעת ים סוף למד שנעשה הנס לא רק לישראל, אלא גם להערב רב שעלה עמם. וזה הניעו לבא אצלם, משום שראה איך כל העולם כולו. נזדעזע על הנס הגדול הזה.ובכ"ז לא הרתיע הדבר את עמלק לבא להלחם בישראל, ומכאן למד שלא די בישיבה בביתו אלא צריך להתחבר ליראי אל לעם ישראל.
ומענין מלחמת עמלק ראה שיצאו מתמנע שהיתה פילגש לאליפז בן עשו, וקודם לכן רצתה לידבק בזרעו של אברהם אבינו, והאבות והשבטים דחוה ולא קבלוה. ואמר יתרו עתה יקבלו אותי ולא ידחוני שמא יצא ממני עוד עמלק אחר. שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה, כ"ש "כי בדבר אשר זדו עליהם", בקדירה שבשלו בה נתבשלו. וכמו שעמלק בא פתאום כדי להשמיד את ישראל, כך נגזר עליו שימחה שמו וזכרו מתחת השמים.
ומענין מתן תורה למד ששמע שקולו של הקב"ה הולך מסוף העולם ועד סופו, והבין כי נס זה לא נעשה חינם, והוא כדי ללמד את אומות העולם שיוכלו גם הם להסתפח בנחלת ה', ולקבל את תורתו.
וזהו 'וישמע' ר"ת וישמע שמועת ים מתן תורה עמלק. והנה המשותף ב- ג' ענינים אלו הוא יסוד היסודות של עם ישראל היא 'האמונה' שע"י קריעת ים סוף ראו "את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", וכן במלחמת עמלק שבא להילחם ברפידים, משום שרפו ידיהם מן התורה והאמונה, עד שאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין".
משל לאדם שהרכיב את בנו על כתפו ולא החסיר לו מאומה וכל מה שביקש הבן נתן לו, עד שפגשו לאדם אחד. ושאל הבן, האם ראית את אבא? אמר לו אבא, אינך יודע עדיין היכן אני. מיד השליכו מעליו עד שנשכו הכלב וצעק אבי הצילני. כך כשאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" מיד "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" ובזמן המלחמה כשנשאו את עיניהם ולבם לאביהם שבשמים כ"ש "וכאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל" היו נוצחין.
ועד שיבא הדבר השלישי ויכריע בניהם שהוא מתן תורה והוא הנשק הבלעדי לנצח את היצר הרע שהוא שורש עמלק. וכדברי הגמ' (קידושין ל:) 'כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו', ע"כ עלינו להרבות בשיעורי תורה ובאלו דברים שאין להם שיעור'. ובזה השלים יתרו את המעגל בתורה, ורבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקו"ם ר"ת – תורה, קריעת ים סוף, ומלחמת עמלק.
אולם ולפי זה יש לשאול, מדוע לא מזכיר רש"י, ששמע על מתן תורה למן דאמר 'לאחר מתן תורה בא' והרי מתן תורה עולה על כולן.
אלא לע"ד יש לומר שבענין קבלת התורה לא מספיק שמיעה לבד, אלא קיום ועשיה בעיקר. וזו היתה חשיבות של ישראל שהקדימו נעשה לנשמע לשון שמלאכי השרת משתמשין בו (שבת פח.) ולכן מקדימין ומניחין תפילין של יד ואחר כך של ראש.
וכנגד נעשה ונשמע לקחו ונטלו ששים ריבוא עדי עדים. "ובחודש השלישי לצאת בנ"י ממצרים", וכ"ש "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד-ו) וכתב רש"י: 'ושמרתם' זו משנה. 'ועשיתם' כמשמעו, וזו הסיבה העיקרית שרק ישראל קבלו את התורה על מנת לקיים 'ואדם לעמל יולד' ר"ת-ללמוד על מנת ללמד ולקיים. וגדול השמיעה והתלמוד שמביא לידי עשיה.
ויה"ר שהי"ת ישים בליבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו בלבב שלם ואבינו אב הרחמן יתן בליבנו בינה להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות אכי"ר.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
