Posts From זיזובי משה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אמור'
פרשת אמור בל"ג בעומר, נכתב בשולחן ערוך, תלמידי רבי עקיבא "פסקו מלמות". מהניסוח הזה עולה שאילולא ל"ג בעומר הייתה המגֵפה נמשכת חלילה; בדוגמת המסופר בתורה על המגֵפה שפרצה אחרי מחלוקת
התמ' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים בפרשת קדושים מדובר על איסור ערלה ( איסור אכילת פירות מעץ בשלוש השנים הראשונות). אומרת המשנה (ערלה פא-מו) 'נטיעה של ערלה שנתערבו בנטיעות הרי זה לא
הרב יעקב בטוניאשולי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים פרשיות אחרי וקדושים שזורים זה בזה,בפרשיות אלו יש בהם גם את העבודה של הכהן בבית המקדש, כיצד הוא צריך להקריב את הקורבן, מה עושים קודם ההקרבה,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים מותם של נדב ואביהוא, בני אהרון, נבע משאיפתם הגדולה לצאת מן העולם הגשמי ולדבוק באלוקות. האסון שפקד אותם "בהקריבם אש זרה אשר לא ציווה אותם" מחדד
הרב שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני נושא ימי הספירה עולם חסד יבנה הימים אלו שמידת שהיתה מתוגברת על עם ישראל שעד היום אנו נוהגים איפוק בשמחה וקצת עניני אבלות, רציתי להעיר דברים בין איש
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע הפרשיות תזריע מצורע יש מילה אחת כמעט בכל פסוק המילה היא: 'כהן' וראהו הכהן, והובא אל הכהן, והסגירו הכהן, ונראה שנית אל הכהן, וטמאו הכהן, וטהרו הכהן,
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע אביא כאן אחד מחידושי בספרי "תורת מאיר" על התורה (שחלק ממנו זכיתי כבר להדפיס, ה' יזכני להוציאו לאור בשלימותו): בפרשתנו כתוב, שלאחר שנתרפא המצורע מצרעתו, הוא צריך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע חתן שנתגלתה צרעת בגופו, בבגדיו או בביתו, פוסק הרמב"ם שהטיפול בצרעת נדחה עד לאחר שבעת ימי המשתה. מקור הדין בפרשתנו: "וציווה הכוהן ופינו את הבית". במקרה של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בפרשתנו התורה מגדירה את בעלי החיים הטמאים: "כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע, טמאים הם לכם". רש"י מפרש: "כגון כלב, דוב וחתול". ולכאורה, הלוא רוב
שיחה של הרבי מלובביץ לפסח
פסח פסח בהגדה של פסח נאמר: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". מי זאת "היא"? – הפִסקה הזאת באה בהמשך לפִסקה "ברוך שומר הבטחתו לישראל… בברית בין הבתרים". על אותה הבטחה נאמר
