דברים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'דברים'
פרשת דברים המשנה (בבא מציעא י,ג) דנה במקרה שבו קרס מבנה בן שתי קומות, שכל קומה בו שייכת לאדם אחר. בעל העלייה ביקש מבעל הקומה התחתונה לבנות את הקומה התחתונה,
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו 'הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך… (לב-ו) כתוב הרמב"ן לפי דעתי, העושה טובת חינם יקרא נדיב, ומשלם רעה למי שהיטיב עימו יקרא נבל..
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך חינוך הילדים לתורה ואמונה: בפרשתנו ישנה מצווה די נדירה המתרחשת אחת לשמונה שנים, בזמן שבית המקדש היה קיים. מצווה זו היא מצוות הקהל, ונסביר. בחג הסוכות שלאחר שנת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו פרשת האזינו מסתיימת בציווי ה' אל משה לעלות להר נבו, לראות ממנו את ארץ ישראל ולהתכונן למותו. רש"י מפרש את הפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה":
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'
פרשת וילך בפרשתינו מובא על הציווי של משה רבינו אל הלווים נושאי ברית ה' "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם". בגמרא במסכת (בבא בתרא
ר' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים ישנן שני בחינות אצל הבורא ברוך הוא: בחינת פנים ובחינת אחור, הפנים זוהי בחינה שהשם רוצה אותה וזה להשפיע טוב על עם ישראל ובחינת אחור זהו שהשם עושה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וילך'
רשת וילך שבת זו יש לה שני שמות: 'שבת תשובה', על היותה חלק מעשרת ימי תשובה, ו'שבת שובה', על שם ההפטרה הנפתחת במילים "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ". שני השמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ניצבים'
פרשת ניצבים משה רבנו מתאר בפרשתנו את הלך הרוח הפנימי של החוטא, שאינו מושפע מהתוכחה המופיעה בתורה: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא על הפסוק "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ", דרשו חז"ל (ברכות ו, א): "אלו תפילין שבראש". רבנו הרא"ש מבאר: "מפני קיום מצוות
הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא פרשתנו פותחת בפסוק "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אלוקיך בְּיָדֶיךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ". בתחילה מדובר בפסוק על אויבים לשון רבים "אֹיְבֶיךָ", אך בסוף הפסוק מדובר על
