פינחס
הרב מאיר גור בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת פינחס חכמים מלמדים אותנו כי הסיבה שנסמכה פרשת בנות צלפחד למניין האנשים שחיו במדבר לאחר הגזירה של המרגלים, היא שעל הנשים לא נגזרה אותה גזירה כיוון שהן חיבבו את
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' בניסוי שנעשה בעיר רוטרדם שבהולנד הציגו שאלה זהה ל- 9 משתתפים: עקרת בית, מיילדת, רואה חשבון, איש מחשבים,פילוסוף,פיזיקאי,יהודי,בנקאי ועורך דין. הם נשאלו כמה הם: 2+2? השיבה עקרת הבית
הרב אליהו גגולה בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' פינחס הוא אליהו בשם חז"ל מובא (בבא מציע קיד.) ועוד פינחס הוא אליהו וצריך להבין את הקשר שבין פינחס לאליהו, מדוע דווקא פינחס הוא אליהו. ונאמרו בזה כמה
הרב אברהם דניאלוב בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' 'וירא פנחס בן אלעזר וכו'.. ויקח רומח בידו וכו'.. פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' פנחס – קנאות יהודית פרשת פנחס נקראת על שמו של "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן". התורה כותבת את הסיבה שבגינה זכה פנחס לכבוד ולתמורה לו ולדורותיו. משום
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' הפסוק הראשון בפרשת פנחס אומר: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי" לכאורה
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת "פינחס" על הפסוק "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" מבאר רש"י:לפי שהיו השבטים מבזין אותו-הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו(יתרו) עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת "פינחס" "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי" [כה-יא] כוחו של יחיד ראה פנחס מעשה ונזכר בהלכה, הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, "ויקם מתוך העדה" וכו'. וקינא
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת "פינחס" סמיכות הפרשה "ויהיו המתים במגיפה ארבעה ועשרים אלף, פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן". והוא כי לכאורה יבואו ויאמרו מה טובה גדולה עשה פינחס לישראל, והלא מתו במגיפה
הרב אברהם מיכאלשוילי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת 'פינחס' פרשת 'פינחס' ופרשת 'בלק' שלפניה הן שתים מחמש פרשיות בתורה הקרויות על שם אישים (שלוש הפרשיות האחרות הן נח, יתרו וקרח). אומרים חכמי ישראל: מן הראוי להפיק מוסר
