פרשת פינחס
בפרשתנו הקב"ה מודיע למשה כי לא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל. מיד אחר-כך משה מדבר אל ה' ומבקש שימנה לו מחליף: "יִפְקֹד ה', אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם". למקרא הדברים מתעוררת תמיהה גדולה: האוּמנם משה רבנו צריך לבקש מהקב"ה שימנה לו מחליף, ואף מציין את התכונות הנדרשות לו? והלוא הקב"ה בחר בו להוציא את בני ישראל ממצרים, ובוודאי ימנה מנהיג אחריו. מניין נבע חששו "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"?!
השאלה מתעצמת לנוכח נימת הדחיפות שבדברי משה, שמיד בפתח דבריו מבקש מהקב"ה להשיבו אם ימלא את בקשתו: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר". ואכן, הקב"ה ענה מיד: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו". המפתח להבנת הדברים נמצא בסיפור חטא העגל. שם אמר הקב"ה למשה: "ועתה הניחה לי". ופירש רש"י: "עדיין לא שמענו שהתפלל משה עליהם, והוא אומר הניחה לי! אלא כאן פתח לו פתח, והודיעו שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם לא יכלם". הקב"ה רמז למשה שבכוחו לשנות את פסק הדין. ואכן, משה התפלל ובני ישראל ניצלו מכליה.
מאמצים רבים עשה משה כדי למנוע את הענשת בני ישראל. הוא אף אמר: "מחני נא מספרך", ואחר-כך, כאשר הקב"ה ביקש להעביר את הנהגת העם לידי מלאך, טען משה: "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה!". אצל יורשו, יהושע, השתנו הדברים. לפתע הופיע מלאך: "ויאמר… אני שר צבא ה', עתה באתי", וכפירוש רש"י: "אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי, שנאמר אם אין פניך הולכים". ביקש אפוא משה לוודא שהמנהיג שיחליפוֹ יהיה כמותו, ולא יהיה שינוי ביחסו של הקב"ה לממלא מקומו. לכן עשה כל שביכולתו כדי לוודא זאת לפני מותו.
למשה רבנו הייתה עוד סיבה לחשוש, והיא התחדשות הענישה על חטא העגל. כאשר מחל על חטא העגל אמר הקב"ה שזו מחילה זמנית, אבל "ביום פקדי, ופקדתי עליהם חטאתם". כלומר, העונש נדחה בלבד, אך יבוא יום שבו יבוצע. משנוכח משה שהתעורר לפני הקב"ה עוון הכאת הסלע, והוא בא עמו חשבון וענשו שלא ייכנס לארץ, התעורר אצל משה החשש שבני ישראל עלולים להיענש עתה על חטא העגל, כפי שפירש שם רש"י: "כשאפקוד עליהם עוונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העוון הזה… עוון העגל". משה חשש שהעונש יהיה בהחלפתו במנהיג בעל שיעור קומה פחות, וזה הניע אותו להתפלל על כך, ביודעו שתפילתו מסוגלת לשנות את החלטת הקב"ה, כפי שהיה בחטא העגל. (תורת-מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
