פרשת שבוע מאת...
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'האזינו'
פרת האזינו אלוהי הכסף ואלוהי הזהב: ישיבה חשובה הייתה לפני כמה עשרות שנים בעיר וולואז'ין שבראשה עמד רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל. מידי תקופה גבאי הצדקה של הישיבה היה עורך מסע
הרב פינחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'נצבים וילך'
פרשת נצבים וילך השבת בה אנו נמצאים היא שבת אחרונה של חודש אלול, אך ישנו שוני בין השבת, לבין שאר השבתות שהם קודמות לראש חודש. כי בעוד בכל שבת שקודם
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נצבים וילך'
פרשת נצבים וילך שנה קשה עברה עלינו, וזה דורש מאתנו להתעורר בתשובה, בפרט לקראת השנה החדשה. זה מה שכתוב בפרשתנו: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר
שיחה של הרבי מלובביץ לראש השנה
ראש השנה תקיעת שופר בראש-השנה היא מצוות-עשה מדאורייתא, ככתוב "יום תרועה יהיה לכם". זו מצוות היום, ועל-ידה אנו מכתירים את הקב"ה למלך. אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת, דחו חז"ל את
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא הקורונה – מבוא לראש השנה תשפ"א: נדמה שהכותרת מסגירה את מה שידובר כאן בשורות הבאות, ובכל אופן אי אפשר להתעלם מהקורות אותנו במשך החצי שנה האחרונה. חכמינו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נצבים וילך'
פרשת נצבים וילך פרשתנו מתארת אחת מבשורות הגלות הקשות: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (וילך לא,יח). כפל המילים "הסתר אסתיר" משמעותו מכה כפולה: לא דיי שהנוכחות האלוקית בעולם איננה
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא העיקר והטפל בחיים אנו נמצאים בתחילת חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. בפרשת כי תצא המשותף שבניהם שהתורה מלמדת אותנו שהחיים זה מלחמה תמידית והתמודדות שבלי זה אי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא כינויה של שבת זו, 'שבת סליחות', מייחד אותה משאר השבתות. בדרך כלל השבתות נקראות על שם הפרשה או ההפטרה (כדוגמת 'שבת חזון' ו'שבת שובה'), דבר שקורה בשבת
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפםרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא מלך מורם מעם: על הסיפור הבא אחראי איש חינוך ותיק וכך סיפר, היה זה באחת מן השנים בהן הוא שימש מורה דרך באחד ממוסדות הלימוד הנחשבות בארץ
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'ראה'
פרשת ראה פרשת השבוע פותחת "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", וכבר עמדו כל המפרשים, מדוע פתח בלשון יחיד "ראה" והמשיך לשון רבים "לפניכם"? מסביר בעל החתם סופר זי"ע
