בראשית
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'בראשית'
פרשת בראשית 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, ותתן גם לאשה עמה ויאכל' (ג-ו) פרש"י: שלא תמת היא ויחיה הוא וישא אחרת. כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בראשית'
פרשת בראשית בספר הזוהר נאמר שכאשר עלה ברצונו של הקב"ה לברוא את האדם הזדעזעו כל הברואים העליונים והתחתונים, וביום השישי לבריאה התעלו למדרגה עליונה יותר. מדוע הזדעזעו כל הברואים? מבואר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי המילים האחרונות של פרשת ויחי, החותמות את ספר בראשית, קשורות במהותן הפנימית עם המילים הראשונות של פרשת בראשית, הפותחות את הספר, בבחינת "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן". סוף
הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי "ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו" (מט-לג) אמרו חז"ל במסכת תענית (ה:) א"ר יוחנן יעקב אבינו לא מת, אמר ליה רב
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי "וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה". (בראשית מז, לא). מדוע השתחווה יעקב אבינו? בפסוק זה אנו רואים, שלאחר שנשבע יוסף לאביו לקברו בארץ ישראל,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש בפרשת ויגש נסגר המעגל שהחל בחלומותיו של יוסף – החלומות שחלם התגשמו במלואם. תחילה ירדו אֶחיו למצרים והשתחוו לו, ולאחר ירידתם של יעקב ובניו למצרים השתחוו לו גם
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש כתוב בפרשה "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה" אומר על כך רש"י בשם המדרש 'לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה', מכאן אנחנו רואים שכאשר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ האור הוא המוטיב המרכזי של חנוכה. התכונה הבולטת באור היא התפשטותו במרחב. אין צורך באור גדול דווקא, כדוגמת מדורה או אבוקה, אלא גם אור קטן משפיע על סביבתו,
הרב אליהו מירילאשולי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" בפרשת השבוע אנו קוראים על יציאתו של יוסף הצדיק מבית האסורים ע"י פתרון חלומו של פרעה. ולאחר פתרון
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישב'
פרשת וישב בשעה שהלך יוסף בשליחותו של יעקב אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, מתארת הפרשה: "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה תְּבַקֵּשׁ". רש"י מעתיק
