שמות
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא גאולת מצרים גלות מצרים היתה מאוד קשה לעם ישראל, עד כדי כך שכשמשה רבינו הגיע לספר להם על הגאולה שמתקרבת הם לא האמינו לו, כמ"ש בפסוק: "ולא שמעו
חכם יוסף מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא יוסף בא איך פועל הדבר שהצדיק נותן עיניו באדם והורגו? 'ומת כל בכור' (יא-ה) ותמה האור החיים הקדוש למה לא אמר והרגתי כל בכור ומה משמעות הלשון 'ומת'
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה…. למה לאבן קוראים אבן, ולמה לשלומי קוראים שלומי ? למה באת לעולם בכלל והאם יש לזה קשר עם שמך ?
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא הביטחון בה' אנו נמצאים בפרשיות שעם ישראל קיבל את התורה, אומנם לא כולם זוכים לשבת וללמוד אותה, אלא רק צבא ה', שאלו הם – בחורי הישיבות, אבל
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם". מובא בילקוט שמעוני כאן: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה" – רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים:
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי ברכה מן השמים: באחת מן הפעמים הגיע החפץ חיים לביקור בעיר צ'רניקוב, והגיעה שמועה לאוזניו בדבר יהודי המתגורר בעיר שיש ברשותו בית חרושת המעסיק פועלים יהודיים בשבת.
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה'
פרשת תצוה פרשת תצוה "ולבני הארון תעשה כותנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת" בגדי הכהונה היו משמשים כבגדי שרד ולפי הבגדים שהיה לובש הכהן לפי זה היה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי כשהתורה מסכמת את תרומות המשכן היא מתארת את התורמים במילים "וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ". הרמב"ם משתמש בביטוי הזה בבואו להגדיר את מי שמוסרים עצמם לעבודת הבורא:
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא האמונה בכל מצב: פרשתנו מלאה כתמיד בלקחים ומוסרים מתוקים מנופת צופים. אולם ברשות הקוראים היקרים אעמוד דווקא על עניין די צדדי המוזכר בדברי האור החיים הקדוש (שמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא עגל הזהב נוצר, כפי שרש"י מפרש (תישא לב,ד), במעשה כשפים. האם הכשפים הם אכן מציאות קיימת? בעניין זה יש מחלוקת בפוסקים. הרמב"ם (עבודה זרה, סוף פרק יא)
