פרשת 'וירא'
"ביום השלישי וישא אברהם אל עיניו וירא את המקום מרחק" [כב-ד]
עבודת ה' ללא נגיעה עצמית
למה איחר מלהראותו מיד? כדי שלא יאמרו, הממו וערבבו פתאום וטרף דעתו, ואילו היה לו לאברהם שהות להמלך אל לבו, לא היה עושה. [רש"י]
לכאורה דברי רש"י תמוהים: וכי היינו חושדים באברהם ששחט את בנו מתוך טרוף הדעת? הרי אברהם אבינו ללא התגלות ה' אליו, היה מוכן להקריב עצמו בנסיון הראשון בכבשן האש "באור כשדים", והאם היה ספק שדווקא עכשיו הוא לא ישמע להקב"ה שמצווהו מפורשות?
"הכתב סופר" מסביר זאת, שהקב"ה נתן אפשרות לאברהם אבינו 'לשקול את ההחלטה', יתכן שאם היה הקב"ה מראה לו מיד את הר המוריה והעקידה הייתה צריכה להתבצע ביום הראשון, הרי שהיה אפשר לומר שאברהם טרף את דעתו של יצחק והממו. ושלא ניתנה לאברהם אפשרות של שיקול הדעת מצד עצמו אלא, מיד היה עליו לבצע את ההוראה בלא שתהיה לו שהות של מחשבה לבחון את הדברים. אך דווקא כיוון שנתן לו הקב"ה 'שלושה ימים תמימים' שבהם יוכל אברהם להתבונן היטב ולבחון את הענין מקרוב, לשקול להעלות צדדים לכאן ולכאן, ולראות את הדברים מצד החיוב ומצד השלילה, לנחם ואז לקבל החלטה, הרי מדובר כאן בשחיטת בן ואין ספק שאברהם רצה לבחון כל אפשרות לפתרון שאולי תמנע את השחיטה, ואחד הפתרונות הוא "העלהו", שמשמעותו העלאה ולא שחיטה, ובכל זאת אברהם לא נתפתה לפתרון זה. אין ספק שאברהם אבינו נלחם עם עצמו בכל יום משלושת הימים, רואה למול עיניו את המעשה שהוא ההיפך ממידתו, את האפשרות שהוא מאבד את בנו יחידו שלו ציפה מאה שנה, ועוד בשחיטה. בוודאי שהמחשבות נצנצו במוחו והוא בחן את כל האפשרויות ואולי אפילו מצד הדין יכול היה לחפש פתרונות חלופיים. אך אברהם אבינו היה משוחרר מנגיעה עצמית, הוא לא הפעיל את מערכת השיקולים של כדאיות, או מה אומר ההגיון, וקשה מאוד להחליט ההפך ממה שהדעת אומרת או ממה שהלב נוטה. וידע אמנם שחיי בנו תלויים ועומדים על הכרעתו, ואין אדם שלא יערבב נגיעה עצמית בהחלטה מלבד אברהם אבינו, שאצלו הייתה תאווה בכל לבו ומאודו לעבוד את ה', הוא הבין שלא רק חיי בנו עומדים להחלטתו אלא יראת אלוקים שלו ושל הדורות הבאים אחיו, גם הוא כמו רבי עקיבא חיכה 'מתי תבוא לידי מצווה זו ואקיימנה' ועל כן היה מסוגל להכריע ולקיים את ציווי ה' ללא התחמקות, ללא אפשרויות נוספות. ועל כן באה מיד תשובתו של הקב"ה: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" [בראשית כד-יב].
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד.