פרשת 'בראשית'
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך" [א-ב]
"ויאמר אלוקים יהי אור" [א-ג]
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
ידוע כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ואם יכנס אדם בבית אפל ויאבה לגרש את החושך משם במקלות וקרדומים, אל יזוז החושך ממקומו. אלא, עליו להדליק נר ואבוקה וכך החושך ייעלם.
אמר "החפץ חיים": שאל יתייאש האדם כשהחושך כיסה ארץ וערפל לאומים, כי סוף סוף יזרח האור, הקב"ה קץ שם לחושך.
פרשה זו נלמדת עם ילדי ישראל בראשית טל ילדותם ומפיחה בלבם רוח אמונה ובטחון בה' להתגבר על כל המכשולים ולצפות לישועת ה' כי היא בטח תבוא, כמו שהאור בא לגרש את החושך.
לעיתים האדם נמצא בתקופה שבה הוא רואה את החושך, אך דווקא אז זה הזמן לחפש ולמצוא את האור. לצערנו, לעיתים נגלה לאדם "אור" אך זו הארה של היצר הרע. והדברים יומחשו על ידי מעשה:
בבית מדרשו של הגה"צ רבי חיים לב מישקובסקי זצ"ל, היה אדם שהיה מהלך ממקום למקום ומוכר ספרים, מזוזות, ציציות, סידורים ועוד. ומקום מכירתו היה ליד בית הכנסת, כאשר ראה זאת הרב, לקח את חבילת הספרים והשליך אותם לתנור. המוכר נטפל אל הרב ואמר: כבוד הרב: גרמת לי הפסד מרובה! מקור פרנסתי הם הספרים ולא התפילין והציצית, ענה לו הרב כי עבור הספרים הוא ישלם לו ממיטב כספו, ודע לך שאינך רשאי לעסוק במסחר בספרי מינות, כמו כן הבטיח לו הרב סיוע בפרנסה.
הסוחר לאחר ששמע כי הרב הבטיח לו סיוע בפרנסה, התייצב למחרת לאחר התפילה אצל הרב וביקש שיממש הבטחתו, הרב ביקש את הסוחר שיגיע לביתו, ותיכף ביקש הרב ממשמשו שיזמין את הכומר. כיצד? התעניין הסוחר, הוא יוושע על ידי הכומר? "פשוט" ענה לו הרב, לפני כשבוע סיפר לי הכומר כי הגוי שהיה מצלצל בכל יום בבוקר בכנסיה הלך לעולמו ואין עדיין מי שימלא את מקומו, יקח כבודו את התפקיד, אמר הרב לסוחר הספרים ויתפרנס בכבוד. נבהל סוחר הספרים ואמר לרב, האם לעת זקנתי אתמכר להיות סגן לכומר?! ענה לו הרב. בשביל לעורר את הגויים משנתם אתה מהסס ובמכירת ספרי כפירה לילדי ישראל אינך מהסס?! הלא על ידי מכירת לילדי ישראל אתה מעוררם לעבוד עבודה זרה. האם רשאי ישראל לעשות כדבר הזה?
לעיתים אדם חושב שאם הוא נמצא במצוקה בפרנסתו, הוא מוצא לעצמו היתרים לעסוק ולמכור דברים האסורים על פי התורה, ופעמים רבות היצר הרע מפתהו ואומר לו שזה רק לתקופה קצרה, לתקופה זמנית עד שהמצב יסתדר. אך זו שיטתו של היצר הרע להוביל את האדם בתחילה בהיתר, וכך הוא משכנע: מדובר בדבר ארעי – זמני, ורק לתקופה קצרה ביותר עד אשר יזמין לך הקב"ה פרנסך וירווח לך, חלילה לך לעסוק בדבר זה בקביעות. זו דרכו של היצר: קודם להראות את "החושך" לתת תחושה שהמצב קשה ביותר, והפתח לעבירה זה הפתרון היחיד כדי להחלץ מהמצוקה. על כן על כל אחד לדעת: גם כשאדם נמצא בחושך ואף כשרואה כשאין מוצא, יידע לחפש את האור, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
אומר "השפת אמת" זצ"ל, יש ללמוד מכאן דרך לעובד ה' שלא יפול בזרועות הייאוש, אל לו להרפות מלהשתדל אף שאינו רואה דרך להשיג "הארה" בעבודת ה'. כך היא הדרך, כל ההתחלות קשות, ואחר כך ה' יעזור.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
