פרשת "במדבר"
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני" [א-א]
קיום התורה ללא תנאים
למה נתנה תורה במדבר? לומר לך, שאין אדם קונה התורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר [מדרש רבה א-ו].
חז"ל לימדונו שאדם הרוצה לקנות את התורה כקניין עד כדי כך שתיהפך לחלק ממהותו, יוכל לעשות זאת רק אם יפקיר עצמו כמדבר בלי שום הגבלה ובלי שום נגיעה עצמית, וכאשר יבטל את עצמו כלפי התורה, אז יתאפשר לו לראות את האמת הנכונה ולחיות על פיה בלבד. בימים אלו אנו נמצאים בעיצומם של ספירת העומר, ממתינים ומצפים ליום הנכסף יום קבלת התורה, כפי שמבואר בספרי, שכאשר רצה הקב"ה ליתן את התורה סבב בן האומות והציע להם את התורה, שאלתם המיידית הייתה: מה כתוב בה? וכאשר המשיך והציע את התורה לעם ישראל מיד פתחו פיהם ואמרו: "נעשה ונשמע"! מדוע בעצם, הגויים הגיבו בשאלה "מה כתוב בה"? מה רצו להביע בזה?
מבאר הרב אליהו פנסחי שליט"א בספרו "דברות אליהו", שכאשר הגויים שאלו מה כתוב בתורה לא הייתה סתם זו שאלה תמימה המגלה על רצונם לדעת מה כתוב בתורה. אלא, כוונת דבריהם היא: אנו מוכנים לקבל את התורה ולקיימה בתנאי שהדבר לא יפריע לנו להמשיך בתהליך החיים החופשיים שהיינו חיים בהם עד היום, בלי סייגים ובלי שום הגבלות, ולכן הקב"ה אמר להם בדווקא את הדברים שהם לא יכולים בלעדיהם. אולם, עם ישראל כאשר הקב"ה רוצה לתת להם את תורתו, יודעים הם בעצמם שהתורה היא לא סתם ספר חוקים ומשפטים, אלא זו תורת אמת וחיי עולם: הם משוכנעים שהקב"ה נותן להם תורה על מנת שיוכלו לחיות חיים נצחיים, כמו שהעידו עם ישראל בעצמם, "ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה…לטוב לנו כל הימים ולהחיותנו כיום הזה" הרי מעידים עם ישראל בטובה הנצחית והטובה הזמנית בעולם הזה. ודומה הדבר לבני האדם ההולכים לרופא וככל שהוא גדול יותר, סומכים על הבחנתו בעניים עצומות ולא שואלים שאלות, ואף שפעמים התרופה כואבת מאוד, מקבלים הכל באהבה, ולכן כאשר עם ישראל מקבלים את התורה הם משתמשים בסוד המלאכים שנאמר "גיבורי רוח עושי דברו לשמוע בקול דברו" ,לצערנו אנשים רבים חושבים עצמם לחכמים ומבינים ואף יודעים את התורה, בו בזמן שהם בבחינת גוי ועם הארץ שאינו מבין מימינו ומשמאלו,ולא אחת אנו שומעים את הטענה הנדושה: "מי אמר לך שיש עולם הבא"? תוכיח לי! ומחוסר הבנה הם נוטשים את התורה ולא מקיימים אותה כיוון שאינם מבינים את טעמיה.
המגיד מדובנא זצ"ל המשיל זאת על ידי משל: משל לשלושה אנשים שחלו במחלה קשה והלכו לרופא מומחה וקיבלו ממנו תרופות והוראות כיצד לנהוג.
אחד מהם עשה ככל אשר ציווה הרופא והבריא. השני שהיו לו ידיעות בעיניני רפואה החל לחקור בטיב התרופות שקיבל, אלו שהכיר הסכים לקחת, ואלו שלא הכיר לא לקח, ולאחר זמן מועט מת מחוליו. החולה השלישי שהיה גם כן בקיא ברפואות, גם חקר להבין טוב כל תרופה אך לא כחברו, גם כאשר לא ירד לסוף דעת הרופא, לא נמנע מלהשתמש בתרופות, ונרפא מחוליו, מפני שביטל דעתו בפני הרופא שהיה גדול ומומחה ממנו. כך הוא הדבר גם ביחס בני האדם להוראות התורה ולקיום המצוות, ישנם שלושה סוגי בני אדם: האיש התם ההולך בטח אינו חוקר ודורש טעמי המצוות, ומקיימן כמו שלמד, ובכך חי לעולם. אולם, אותם שרק חוקרים ודורשים נמצאים בסכנה גדולה, שהרי מצווה שהם לא מבינים עלולים הם שלא לקיימה. והסוג השלישי, אלו הם החכמים שמאמינים בגודל חכמתו של הקב"ה נותן התורה ומקיימים את כל המצוות, ויראתם קודמת לחכמתם.
זוהי הדרישה מאיתנו בכל הקשור לקיום התורה ומצוותיה להיות כמדבר, אפשר להעמיק, לשאול, אך אין זה תנאי לשמירת תורה ומצוות: את התורה עלינו לקיים כיוון שהתורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב.אם כך תהיה התייחסותנו לתורה , ממילא נוכל לקבל גם את דברי חכמים ביתר שאת.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
