פרשת 'ויקרא'
על הפסוק: 'אדם כי יקריב מכם… מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם' (א,ג) שואל האדמור מהוריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל, לכאורה היה מתאים יותר לכתוב 'אדם מכם כי יקריב'?
על שאלה זו הוא מתרץ, שהכוונה כאן בהוראה של התורה על דרך בעבודת התשובה של האדם. כי עבודת הקורבנות היא איננה רק בבית המקדש אלא בתוך כל אחד בתוכו. וזו כוונת הפסוק 'אדם כי יקריב מכם' שכשרוצה אדם להתקרב לה'… בכם ומכם הדבר תלוי. שאל יאמר אדם כיצד אני שמרוחק מרוחניות ומונח בחומריות אגיע למעשה אבותיי. כי אין זה נכון כיון שבכל אדם יש הכוח להגיע ולהתקרב לה' ורק בכם הדבר תלוי. וזה המשך הפסוק '.. מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן..' שהכוונה בזה שעבודת הקורבנות בעצם משתייכת לעבודת האדם על נפש הבהמית (מן הבהמה) שלו. יש אדם גס במאוד במידותיו כבהמה גסה (מן הבקר) ויש אדם שהוא גס פחות כבהמה דקה (מן הצאן). לכולם יש מקום ודרך לשוב אל ה'. וכל זה דרך האש של המזבח שזו ההתלהבות כאש. שעל ידי ההתלהבות בעבודת ה' ניתן להתגבר על הבהמיות שעניינה עצלות וכבדות.
פסוק זה מבאר ה"בן איש חי" על פי משל: בעיר אחת חי רב גדול בתורה. תלמידים רבים היו מצטופפים בבית מדרשו ומבקשים תורה מפיו. יום אחד אמר הרב לתלמידיו כי ברצונו לצאת יחד עימם לטייל בשוק.
כאשר הגיעו אל השוק ראו סבלים הנושאים משאות כבדים בדרכם לחנויות השוק. אמר להם הרב: יש ללמוד מהם! הם נושאים משא כבד עד שקומתם נכפפת מחמתו, אין הם משגיחים בחום או בקור, את עבודתם הם מבצעים. גם אנו אמר הרב אל לנו להתחשב במאמץ, בחום או בקור. אל לנו להתרפות מעמל התורה אף לא לרגע אחד ומשום סיבה שהיא!.
לאחר מכן המשיכו הרב ותלמידיו והגיעו אל בית מסחר. הסוחר היה שקוע ראשו ורובו בספרי חשבונותיו. על השולחן שלפניו היתה מונחת צלחת אוכל, אולם הוא לא נגע בה כלל אלא היה טרוד בחישובים ובמספרים. פנה בנו של הסוחר לאביו ושאלו: אבא האוכל כבר קר… מדוע אינך אוכל?
מזה שלוש שעות ענה הסוחר אני מתייגע למצוא היכן יש טעות בחשבונות החנות כי חסרים לי סך של שני זהובים… רואים אתם אמר הרב לתלמידיו סוחר זה נעשה עבד לממונו. הוא נותר בלא אכילה ובלא שתיה והוא מכופף את ראשו שלוש שעות כדי למצוא טעות של שני זהובים!…
אף אנו אמר הרב כאשר אנו מתייגעים בהבנת הסוגיה עלינו לשקוע בכך בכל מאודנו עד שלא נבחין בכלל באוכל או במשקה, ובלבד שיבוא הדבר על הסברו הראוי והנכון! זהו עמל התורה!
המשיכו הרב ותלמידיו והבחינו בקבוצת ילדים המשתובבים במשחקם. היו בהם שקפצו בשלולית מים והיו שהתפלשו בעפר והיו שצחקו ורצו ללא כל סיבה נראית לעין. ראו את הילדים הללו אמר הרב עושים הם מה שליבם חפץ ואין הם מתביישים כלל מפני המלעיגים עליהם.
אף אנו אמר הרב כאשר אנו עוסקים בתורה ובמצוות כחפצנו, אל לנו להתבייש מפני המלעיגים עלינו!
זהו גם הנמשל אמר ה"בן איש חי" נאמר בפסוק: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן", רמז לשלושה קבוצות הללו: "מן הבהמה" הסבלים הנושאים משאות כבדים כבהמת משא.
"מן הבקר" הסוחר המבקר ובודק תמיד את ספרי חשבונותיו.
"ומן הצאן" הם הילדים הצעירים העושים מה שליבם חפץ.
מכל אלה "תקריבו את קרבנכם" תלמדו ותתקרבו לעבודת ה'!.
הרב בן ציון בטשוילי הי"ו מקרית מלאכי
לע"נ בת ציון בת יוסף הנולדת מן שמחה אשת מיכאל ת.נ.צ.ב.ה
