פרשת 'ויגש'
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי"
(פרפראות על דרך הפסוקים)
ר"ת ו'יאמר י'הודה ג'ביע ש'לך א'צלינו ל'י'מצא ו'אם י'מצאה'ו ו'דאי ד'רך ה'נחה ו'אם י'קניטני א'דוני מ'לחמה ר'בה ב'ינינו י'היה. האלשיך הק' שואל, מה היתה טענת יהודה, הלא בעצמו אמר שכולם יהיו עבדים לפרעה ולמה חזר וטען על כך, הלא אדרבה יוסף הקל להם ואמר שרק את בנימין יקח לעבד, ומתרץ שיהודה חשב שכל הצער שמגיע להם הוא בגלל מכירת יוסף, אבל מכיון שראה שרוצה לקחת רק את בנימין, לכן אמר שזה סתם עלילה מפני שבנימין לא היה במכירה ובגלל זה בא עליו בטענות.
הפסוק אומר איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי עפ"י דרך המוסר, איך אעלה לאחר מאה ועשרים לאבינו שבשמים לתת דין וחשבון שהנער איננו אתי, שימי הנערות לא תוקנו וקלקלתי אותם, וצריך ללמוד מזה לדאוג לשמור על עצמו בימי הנערות כשעדיין צעירים ויכולים עוד לתקן הכל בקלות. כתוב במדרש שכל טוב, אמר אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, מה יוסף שהוא קטנן של שבטים לא יכלו אחיו לענות אותו, לעתיד לבא כשידון ה' לכל אחד לפי מעשיו על אחת כמה וכמה.
ובהמשך אמר "אני יוסף העוד אבי חי" חשב שיכול להיות שבאמת יעקב מת, ורק רצו לעורר עליו רחמנות כדי שישחרר את בנימין לכן אמרו מפני הצער של אבא תשחרר אותו, לזה אמר להם יוסף אני יוסף עכשיו תאמרו לי את האמת העוד אבי חי. מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו וגו' שמני אלוקים לאדון לכל מצרים. יש מפרשים "שמני" הוא תיבות שם אני, פירוש פרסמתי את ה' לאדון על כל מצרים. ובנימין בכה על צואריו-של יוסף, ומפרש רש"י שבכה על משכן שילה שעתיד להיחרב. שואלים הלא כך היה הסדר שאחר משכן שילה נבנה בית המקדש ומה היה לו לבכות, והתשובה שאפילו שזה הסדר, אבל למה צריך היה להיות על ידי חורבן שפלשתים יחריבו אותו.
ויבךעליהם ר"ת ו'ראה י'וסף ב'הם כ'י ע'תידין ל'היות י' ה'רוגי מ'לכות.קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם. מדייק מזה הדעת זקנים שבני יעקב נשאו את יעקב על הכתף כל הדרך מארץ כנען עד מצרים, כמו שאמר להם "ונשאתם" את אביכם, והעגלות היו רק לנשים ולטף. לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.
שואלים חז"ל איך היה יוסף מעורר עוד פעם קנאה בין האחים אחרי שראה שאצלו יצא מכשול מזה, ומתרצים חז"ל שרצה לרמז בזה שיצא מבנימין מרדכי הצדיק שיצא עם חמש בגדים, ככתוב ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, ושואל הגר"א וכי בשביל רמז יש לעורר קנאה, ומתרץ שהחמש חליפות של בנימין היו באותו השווי כמו של האחים, וזה מרומז בזה שאצל האחים כתוב חלפות מלא ואצל בנימין כתוב חלפת חסר ו'.
יש ששואלים הרי היה צריך לתת לבנימין 6 חליפות, אחת כמו כולם וחמש לרמז, ומתרצים שמפני שהוא גרם להם שקרעו שמלותם כשמצאו הגביע באמתחת בנימין, לזה רצה להשלים להם את החליפות, אבל בנימין לא היה צריך להשלים שלא קרע את בגדיו ולכן נתן לו רק חמש לרמז.
החיד"א מפרש בשם הרוקח למה נתן לבנימין שלוש מאות כסף, מפני שאמרו בגמרא גיטין שהמוכר עבד לגוי קונסין אותו עד עשרה פעמים, ולמשל אם שוה שלושים כסף קונסים אותו בשלוש מאות כסף, וקנס של הריגת עבד בתורה הוא שלושים כסף, נמצא שהאחים היו חייבים לו שלוש מאות כסף, אם כן הוא קיבל את הכסף הזה בזה שלא נתן להם, אבל בנימין לא היה במכירה בגלל זה נתן לו שלוש מאות כסף. עוד אומר החיד"א בגלל שיוסף הוציא מפיו שבנימין ישאר אצלו עבד, לכן רצה לפייסו עם שלוש מאות כסף.
שבת שלום ומבורך
הרב רפאל טטרוא הי"ו מירושלים
