פרשת 'חיי שרה'
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". מסביר רש"י לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו. בת מאה כבת עשרים לחטא. מה בת עשרים לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא. ובת עשרים כבת שבע ליופי, שני חיי שרה כולן שוין לטובה, ועל אברהם כתוב בסוף הפרשה. ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. מסביר רש"י בן מאה כבן שבעים לכוח ובן שבעים כבן חמש לחטא. ואצל ישמעאל נאמר בסוף הפרשה ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים. ופה רש"י לא דורש כמו שדרש על שרה ואברהם למה? תרגום אונקלוס לא חילק בפרושו על שרה כתב מאה עשרים ושבע שנין. על אברהם מאה שבעים וחמש שנין ועל ישמעאל מאה ושלושים ושבע שנין, לומר לנו שכך דרכה של תורה לכתוב ולא שייך לדרוש.. אבל רש"י סובר שכן יש לדרוש שהרי יש שנוי בלשון. אצל שרה יש תוספת המילים "שני חי שרה" וגם בהתחלה יש שינוי ."ויהיו חיי שרה, "ולא כמו אצל אברהם וישמעאל שמתחיל ואלה שני חיי. ואצל אברהם יש תוספת המילים. "אשר חי" ובזה הבין רש"י שהתורה רוצה שנדרוש בהם. ולא בישמעאל.
"ויהיו חיי שרה" העולם מלא צרות השם ישמרנו בכל יום נהרגים אנשים בתאונות בפיגועים במחלות השם יצילנו אנו מאחלים להם אריכות ימים ושנים טובות,אבל בפרשת השבוע שלנו למדנו כיצד יש להתייחס לאותם מאורעות ואסונות, יש שאלה שנשאלת האם שרה אימנו שמתה בת 127 שנים כמו שהמדרש מספר שכאשר שמעה על ניסיון העקידה בטרם הספיקו לסיים את הדיווח ולאמר לה שבנה יחידה ניצל והוא חי, פרחה נשמתה ומתה. הרי זה תאונה מחרידה מוות פתאומי וחטוף, האם כך היא הייתה צריכה לחיות 127 שנים או מתה בקיצור ימים שהרי היא הייתה חסידה ונביאה גדולה יותר מאברהם והיא חייה ב 48 שנים פחות ממנו, אבל ראו זה הפלא המדרש בראשית רבה פותח את פרשתנו פרשת פטירת שרה אימנו בפסוק "יודע השם ימי תמימים" כשם שהצדיקים תמימים ושלמים כך ימיהם ושנותיהם תמימים ושלמים, כלומר ששרה השלימה את כל השנים הקצובות לה, וכן פירש הארי הקדוש "ויהיו חיי שרה" אלה היו השנים שנקצבו לה מראש עם לידתה. ופירש הגאון רבי יהודה אלבז זצ"ל בספרו 'שבות יהודה' שאמנם כן הוא כאשר מגיע העת מתרחשת התאונה חלילה ויש כאן ניחומים לקרובים ההמומים ולמשפחה האבלה שאכן אלה היו השנים הקצובות מראש ייתן השם ויתמו הצרות.
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" והרי היה צריך לכתוב במאה שנים ובשבע שנה, אלא בא הכתוב לרמז שאיין ראוי להתגאות בעולם הזה שכל מה שהוא קטן בעולם הזה גדול ונכבד הוא בעולם הבא ומי שהוא מחזיק עצמו כאן גדול יהיה שם קטן. ולכן כתב שנה הן במאה והן בעשרים להודיענו כי זה שנחשב אצלו הרבה ומעט ואילו בשבע כתוב שנים להודיענו כי מי שממעט עצמו בעולם הזה והוא קטן בעיניו ואיין בו גאווה יהיה גדול וחשוב מאוד בעולם הבא.
"שני חיי שרה" מסביר רש"י כולן שוין לטובה- פירוש, שכל החיים שלה היה כולה מצוות ומעשים טובים ודבקות בקב"ה. וכתוב ביום יום של הרבי מילובביץ על ז' חשוון שרצה האדמו"ר הזקן לברך את חסידו ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בעשירות שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודת השם. וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר אך לא בחי איכרים שעיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות. פירוש הדבר אני רוצה עשירות אני רוצה אריכות ימים ושנים טובות, אלא שכל זה יהיה לעבודת השם בלבד בדיוק כפי שהיה אצל שרה אימנו שגם הייתה עשירה וחיה 127 שנים וכולם שוין לטובה שכל רגע מחייה היה לקיים את רצון השם וללכת בדרכיו, זכותה יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן כן יהי רצון.
שבת שלום לכל בית ישראל
הרב משיח מיכאלי הי"ו מקרית מלאכי
