פרשת "ויחי"
פרשת "ויחי", הינה הפרשה המסיימת את ספר "בראשית", אחד מחמשה חומשי תורה הנקרא גם: "ספר האבות".
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", חכמינו ז"ל מלמדים אותנו כי המילה "ויחי" בגימטריה שווה ל- 34, כלומר יעקב אבינו חי 34 שנים, יחסית טובות מתוך שאר ימי חייו.
אך השנים האלה לא היו ברצף, אלא קשורים אהבה ליוסף בנו האהוב, כמאמר הפסוק בפרשת וישב: "אלה תולדות יעקב יוסף", יוסף היה בן שבע עשרה כאשר עזב או נקטף מאביו יעקב, וכידוע נמכר על ידי אחיו. שבע עשרה שנים נוספות, הינם השנים שחי יעקב ליד בנו יוסף במצרים. שתי התקופות האלה היו השנים הכי טובות שחי יעקב מתוך 175 שנות חייו.
לומדים אנו מיעקב דברים רבים, אך ברצוני להתייחס לשני קטעים:
א. מהפרשה הקודמת, כאשר יעקב בא לפגוש את יוסף, כתוב כך על יוסף: "ויפל על צאוורי אביו ויבך", אך לא צויין כלל שיעקב בכה על צאוורי יוסף בנו האהוב, הכיצד?
בנו האהוב שלא ראה אותו במשך 22 שנה, הכיצד לא ביטה את רגשותיו? אלא, למדנו מחכמינו ז"ל, שבאותה שעה קרא יעקב אבינו את קריאת שמע. גם על זאת אנו מתפלאים, האם זה הזמן לקרוא קריאת שמע? פגישה כל כך מרגשת!!! אלא לומדים אנו מספר דברים:
א. בזמן קריאת שמע לא מדברים.
ב. בהמשך של "שמע ישראל" כתוב: "ואהבת את ה' אלקיך" וכו', כאן הראה יעקב אבינו בשעת שיא של פגישה עם בנו האהוב, הראה יעקב אבינו את אהבתו להקב"ה.
ג. יעקב אבינו רצה לבחון את בנו, האם הוא התקלקל במצרים, האם יעיר לו מדוע עכשיו אני קורא קריאת שמע, אך יעקב אבינו ראה שיוסף לא העיר לו כלל וכלל.
כך גידל יוסף גם את בניו, מנשה ואפרים, שמהם אנו צריכים ללמוד. כאשר יוסף מביא את בניו בכדי לקבל ברכה מיעקב אביו, לפני מותו. שם ידיו יעקב אבינו על ראשיהם, יד ימין על ראשו של אפרים הצעיר באלכסון ויד שמאל גם באלכסון על ראשו של מנשה הבכור. זוהי עילה או סיבה למריבה בין האחים, מדוע סבא עשה אפליה בינינו? הם לא רבו, לא התווכחו, אלא קיבלו את החלטתו ואת בירכתו של סבא יעקב. לכן אנו מברכים את בנינו בליל שישי: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה".
נבקש מאת ה' יתברך, שבנינו יהיה להם כבוד להורים ולמורים, ויקוים בהם הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך".
בהזדמנות זו נבקש מאת ה' יתברך שיחזק ויברך את חיילי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון בברכת: "ה' ישמור צאתכם ובואכם לשלום", אמן כן יהיה רצון.
ח' אהרון מור הי"ו אשדוד
