פרשת 'יתרו'
עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים, פעם ראשונה בפרשתנו פרשת יתרו ופעם השנייה בספר משנה תורה בפרשת ואתחנן. במיוחד צריך להבין את התוכן של שני הפעמים: מכיון שעשרת הדברות הם עיקר ויסוד בכל התורה וכוללים כל התורה כולה. צריך לומר ששני פעמים עשרת הדברות מבטאים שני עניינים בתורה בכלל. יש כל מיני שינוים בין הדברות הראשונות לשניות אבל עיקר השינוי שהראשונות נאמרו על ידי השם והשניים על ידי משה רבינו. ולמה היה צריך לחזור על כל עשרת הדברות על ידי משה, כתוב ששני הדברות השם אמר ושאר הדברות משה ידבר והאלוקים יעננו בקול וכתוב על כל דברה ודברה פרחה נשמתם עד שהשם זרק עליהם טל של תחיה וחיו. וזה לא היה בעשרת הדברות בפרשת ואתחנן, זאת אומרת הדברות הראשונות גרמו לבני ישראל ביטול גמור עד שיצא נשמתם ולא רק בשני הדברות הראשונות, אלא גם בשאר הדברות אפילו שהיה על ידי משה משום שהיה והאלוקים יעננו בקול. והעיקר הרי לעשות לו יתברך בתחתונים ללמוד תורה ולקיים את התורה בעולם הזה הגשמי ולכן חזר משה ואמר את הדברות לא שהוא עם האלוקים למעלה שהוא מופשט מן הגשמיות. אלא פה בעולם הזה למטה נשמה בגוף כדי לתת כח לכל יהודי שהוא יכול ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה בעולם הזה. שאנו מברכים על התורה אשר נתן לנו את תורתו הכוונה תורתו של השם והתפקיד של היהודי בלימוד התורה להפוך את התורה לשלו, כמו שכתוב במסכת קידושין (דף לב:) "תורה דילי היא "פירוש תורה שלו היא. ובזה ניישב גם את הקושיה ששואלים למה יתרו בא הרי יכל להישאר שם ולהאמין בהשם הרי גם שם נשמעו עשרת הדברות? אלא הוא הבין שכדי ללמוד תורה ואמונה אמיתית צריך ללמוד מאדם המוסמך,על ידי משה רבינו בעולם הזה הגשמי.. אומר הרמב"ן: לומדים מהפרשה מתפקידו של מנהיג הדור לפעול בשלושה כיוונים . א. להתפלל על כל אדם מישראל השרוי בצרה, כמו שכתוב: "יבא אלי העם לדרוש אלוקים". ב. ליישב את הסכסוכים הכספיים בין איש לרעהו ככתוב: "ושפטתי בין איש ובין רעהו". ג. ללמד לבני ישראל תורה ודעת אלוקים, ככתוב: "והודעתי את חוקי האלוקים" את כל התפקידים האלה מילא משה רבינו ולפיכך היו כל העם ניצב עליו מבקר עד ערב. על הדברה לא תגנוב מסביר רש"י מדובר בגונב נפשות ומה שכתוב בספר ויקרא פרק יט "לא תגנובו" מדובר בגונב ממון. צריך להבין הרי רש"י בפרשת משפטים אומר על העבד שאומר אהבתי את אדוני רוצעים את אוזנו משום אוזן ששמעה בהר סיני לא תגנוב והלך וגנב ירצע, הרי העבד הזה גנב ממון ולא נפשות ולא תגנוב בעשרת הדברות נאמר על נפשות. אז איך אומר רש"י אוזן ששמעה בהר סיני לא תגנוב ירצע? אפשר לפרש, הרי העבד לא רוצעים לו את האוזן מיד אחרי הגנבה אלא אחר שש שנים אחר שאמר אהבתי את אדוני משום שבהתחלה שגנב הוא לא היה עבד וגנב משום אילוצים אחרים ולא התכוון למכור את גופו ואת נפשו,אבל אחר שש שנים שיש לו אפשרות להיות חופשי ומעדיף להישאר להיות עבד הרי זה נחשב שגונב נפשות שהרי לא כל גנב רוצעים את אוזנו . שמעתי תירוץ אחר מהרב יעקב שווכה מקרית מלאכי שהרי כל עם ישראל מכל הדורות היו בהר סיני וששמעו לא תגנוב בפשטות משמע גם על גניבת ממון שהרי באותו זמן לא ידעו על מה שנאמר בויקרא לא תגנובו. ולכן אוזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב באותו זמן ששמעו היה גם בהבנתם על גניבת ממון. שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל, שהרי לפני יומיים היה ט"ו בשבט שהוא חג לשבחה של ארץ ישראל נבקש מהשם שישמור לנו על כל ארץ ישראל אמן.
הרב משיח מיכאלי הי"ו מקרית מלאכי
