פרשת ויגש
"מדה כנגד מדה"
אומר הרב ברוך רוזנבלום: אנו מוצאים לאורך כל הדרך את הנהגת הקב"ה מידה כנגד מידה עם אבותינו הקדושים.
הנהגת מידה כנגד מידה, היא ההנהגה שעליה נתן הקב"ה, את הציון 'טוב-מאוד', כך אומרים חז"ל במדרש: ברגע שהקב"ה ראה את העולם, והעולם עמד על תילו,{בראשית א, לא} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד אומרים חז"ל שבין הדברים שעליהם התכוון הקב”ה, מופיעה ההנהגה הזאת, של 'מידה כנגד מידה'… וכנגד ההנהגה הזאת, של מידה כנגד מידה, נתן הקב"ה את הציון בשם טוֹב מְאֹד.
על היסוד של מידה כנגד מידה, כותב הרמב"ם, בביאורו למשנה במסכת אבות – במידה שאדם מודד בה מודדין לו. וזה נראה לעין בכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה הרעות ויחדש מיני העוול והפחיתויות – הוא עצמו ישיגהו נזק מאותן הרעות גופן אשר חידש.
אומרים חז"ל – שלושה דברים אמר יוסף על אחיו: א. שהיו אוכלין אבר מן החי. ב. מזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים. ג. חשודים על העריות. ובשלשתן לקה: על אבר מן החי (לעיל פסוק לא) וישחטו שעיר עזים במכירתו, ולא אכלוהו חי. ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, (תהלים קה יז) לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם, (להלן לט ז) ותשא אשת אדניו וגו' – ניסיון עם אשת פוטיפר… משום שאמר על אחיו, שהם רואים בבנות הארץ…
אבל בכלא הוא ישב עשר שנים… ושואלים חז"ל – למה הוא ישב עשר שנים?
אומר המדרש – משום שדיבר לשון הרע, על עשרת אחיו.
וזה מעין אותו עונש שנענש בו המצורע , מה עושים לאדם שמקבל צרעת? שמים אותו מחוץ למחנה , ושם אין לו דיבור עם אף אחד… אותו הדבר עשו ליוסף… כלאו אותו בבית הסוהר, וגם שם לא היה לו דיבור עם אף אחד..
אומר הכלי יקר: וז"ש נלכה דותינה לבקש לו נכלי דתות, על פי התורה אשר יורוך. להשליך לכלבים כל מספר לה"ר. וי"א שלכך שיסו בו את הכלבים שיאכל ממנו אבר מן החי לשלם לו מה שאמר עליהם איך שאכלו אבר מן החי.
עוד אומר הכלי יקר – והבור ריק אין בו מים. אבל נחשים ועקרבים יש בו, מצאו להם היתר בזה כי חשבו את מביא דבתם לבעל לשון הרע, ומצינו שבעלי הלשון נדונים בנחשים כמ"ש (במדבר כא.ה) וידבר העם באלהים ובמשה, וכתיב (שם שם ו.) וישלח ה' בהם את הנחשים, יבא הנחש שחטא בלשונו וסיפר לשון הרע על בוראו – ויפרע מבעלי הלשון.
אומרים חז"ל – בֹא ותראה את המידה כנגד מידה, בצד ההפוך – היות וראובן אמר "מה פתאום שנהרוג אותו ?! נשים אותו בתוך הבור….
אומרת הגמרא {מסכת מכות י, א} – א"ר תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפני שהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר {בראשית לז-כא} וישמע ראובן ויצילהו מידם בעבר הירדן היתה הנחלה של בני ראובן ובני גד, וחצי שבט המנשה, ובכל אחד מהמקומות האלה, היה מקום לאנשי עיר מקלט, ובנחלת ראובן היתה ההצלה הראשונה של גואל הדם.
למדנו שהכל מתוזמן לפי מידה כנגד מידה… כך מלמדים אותנו רבותינו, גם לטובה.
אומרים חז"ל במדרש: – משלם הקב"ה לבני האדם, במידה כנגד מידה, ואפילו לצדיקי עולם, לפי שרימה יעקב אבינו את אביו, בעורות גדי עיזים ששם על ידיו, כדי לקבל את הברכות, במידה כנגד מידה, רימו אותו בניו בגדי עיזים, שלקחו את הכותונת וטבלוה בדם גדי עיזים, שנאמר {בראשית לז, לא} וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים .
כותב רבינו יואל (רמזי רבינו יואל) – וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים. ראשי תיבות עשו. ע"י יעקב, שרימה אותו בגדי עיזים, שלקח הברכה מעשו, לפיכך רימוהו בניו וציערוהו, בגדי עיזים. רואים מכאן, כיצד כל דבר שאדם עושה, הוא מקבל בחזרה, ואפילו צדיקי עולם!
יה"ר שהקב"ה ינהג עמנו לפנים משורת הדין וישלח לנו גואל צדק במהרה בימינו, אמן.
הרב מיכאל בראל הי"ו מרמלה
לעילוי נשמת למרה בת מיכאל ושרה נינה ע"ה
