פרשת מצורע
לאחר שהמצורע נטהר מטומאתו, עוד לפני שהוא מביא את הקרבנות שלו…
אומרת התורה – (ויקרא יד, ד):
"וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים. וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה".
מבאר רש"י :
טהורות. פרט לעוף טמא. לפי שהנגעים באין על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הזקקו לטהרתו צפרים, שמפטפטין תמיד בצפצוף קול.
ועץ ארז. לפי שהנגעים באין על גסות הרוח.
ושני תולעת ואזב. מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו, כתולעת וכאזוב.
לכאורה יש לשאול אדרבה, אם החטא שלו היה, שהוא דיבר יותר מידי, אז למה צריך להביא דווקא ציפורים שמפטפטות ?!
אם כבר תביא, ציפורים ששותקות ולא מפטפטות!
התשובה מובאת בדברי התרגום של יונתן בן עוזיאל:
אומר התרגום יונתן בן עוזיאל, שהציפור הזאת שמשתחררת על פני השדה, אם חס וחלילה, האדם הזה חוזר לדבר לשון הרע, חוזרת הציפור הזאת לאדם, ומזהירה אותו – תיזהר, אתה הולך לקבל עוד פעם צרעת!
החזקוני מוסיף:
הציפור הזאת, לא מחזיקה מעמד, יותר מכמה שעות. בחלוף כמה שעות, מזמן ששחררו אותה, אחיותיה הציפורים יהרגו אותה.
שנאמר: "ואת הציפור החיה בדם". כדי שתא צבועה והולכת על פני השדה ובאים בני מינה המכירים אותה, ורואין שנשתנית ומתקבצים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה, כדי שלא ימצאנה מצורע אחר ויקריבנה ורחמנא אמר 'וכפר עליו' ולא על אחר, וכן אמרו רבותינו: חזרה הציפור חזרה הצרעת.
שההטבלה של הציפור בדם, באה לאותת למצורע – דע לך, אתה כמו הציפור הזאת!
מה זה לשון הרע?
אדם עשה מעשה מסוים … אתה הולך ומספר לכולם "שמעת מה הוא עשה?! שמעת מה הוא עשה?!" הולך ומספר לכולם… אז ממה אתה נהנה – אתה נהנה מהדם של השני… מהצרה של השני… מהפצע המדמם של השני.
לכן כביכול אומרים לך זו "מידה כנגד מידה": "תשמע, אתה יודע מה זה הצרעת?! זה כמו ציפור שמצפצפת כל הזמן, שרוחצת בדם של חברה שלה…
אז אתה בדיוק כמוה מפטפט, ו'רוחץ' בדם של השני!
אדם שמתרחץ בפצע של השני, הוא כמו הציפור הזאת, שמטבילים אותה בתוך הדם של הציפור השחוטה.
יהי רצון שנזהר מעוון לשון הרע ועי"כ נזכה לגאולה השלימה במהרה, אמן!
הרב אלישי זיזוב הי"ו מבאזל שוויץ
