הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'

הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'

פרשת 'ואתחנן'

"בצר לך ומצאך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלקיך" וכו' (דברים ד-ל)

מובא בתנא דבי אליהו פרק ח': ישמור אדם דברים בלבו שלא יאכל עם גוי על השולחן שכן מצינו בחזקיהו מלך יהודה שאכל עם גוים על השולחן ולבסוף נענש עונש גדול, שהרי כשעמד סנחריב להחריב את ירושלים עמד חזקיהו בתפילה לפני הקב"ה שנאמר: 'ויתפלל חזקיהו לפני ה" וכו'. חזקיהו התפלל וה' שמע לתפילתו וכל החיילים של סנחריב מתו באותו לילה וה' עשה לו נס גדול אבל אח"כ חזקיהו נתגאה והראה לגוים את בית השם (בית המקדש) את הארון והלוחות והעביר להם סודות ואכל איתם על השולחן ולכן יצא ממנו מנשה שהיה רשע גדול וכפר בה' והרג הרבה נביאים ועבד הרבה עבודה זרה ובימיו באו עליו הגויים ולקחו אותו (את מנשה) בשבי והכניסו אותו לתוך סיר גדול והתחילו לבשל אותו חי. מנשה התפלל לכל העבודה זרה שבעולם ולא ענו לו ולא הצילו אותו עד שנזכר מנשה שאביו הצדיק חזקיהו לימד אותו כשהיה קטן שאם יחזור בתשובה ויתפלל אל השם,  השם ישמע לו שנאמר: 'בצר לך ומצאוך' וכו' ועשה מנשה עם הקב"ה תנאי אם תציל אותי אחזור בתשובה וסימן שאתה אמיתי ואם לא ח"ו.. ואז השם שמע לתפילתו והשיב אותו בנס לירושלים והציל אותו ומנשה חזר בתושבה. (סנהדרין נב.). מכאן אנו רואים כמה גדולה התשובה לפני השם יתברך כשהיא נעשית בצורה אמיתית והוא תמיד רוצה לקבל אותנו אליו.

 

'וידעת היום והשבות אל לבבך' (ד-לט) אומר האור החיים הקדוש זצ"ל צרך לדעת מה ידיעת היום מיומיים מה ישיב אל לבו? ואולי שנתכוון להכניע היצר הרע ששוכן בתוך האדם ואיך יכניעו? 'וידעת היום' כלומר יזכיר לו יום המיתה, 'ואז והשבות אל לבבך' כאשר יכנע הלב הוא ישיב ללבבו שרק ה' הוא האלוקים. ודקדק 'לבבך' בשני יצריך – ביצר הטוב וביצר הרע. על דרך זה אומרים שלעתיד לבא הקב"ה מביאו את היצר הרע ושוחטו לפני הצדיקים, וכן צריך לזכור את יום הדין הגדול שה' ישפוט אותו לעיני כל העדה, ומה יאמר ומה ידבר אז לפני כולם. על דרך זה אומרים חז"ל למה החמה בבוקר פניה אדומים? מפני שעוברת על פתח הגיהנם, וזהו וידעת תסתכל על השמש ותראה מה דין הרשעים בגיהנם ובזה 'והשבות אל לבבך'.

 

'שמור את יום השבת לקדשו' וכו' וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. (ה-יד) אנחנו רואים בפסוק זה הרבה פרטים אתה ובנך וכו' מה שלא כתוב לכל מצוה ומסופר בענין זה על אדם שהיה חולה ושמע שהחפץ חיים ברכבת ורצה לקבל ברכה ובא אליו לקבל ברכה ואמר לו החפץ חיים זצ"ל שאם הוא רוצה ברכה הוא צריך לדאוג שגם הבן שלו לא יחלל שבת, ולא מספיק שהוא שומר שבת ושלום עלי נפשי, אלא בשבת אנו רואים שיש חובה על האבא לדאוג שכל המשפחה הבן והבת והשור והעבד וכו' כולם ישמרו שבת יש עניין מיוחד בשבת שצריך לדאוג שכולם ישמרו אותה ואם הוא ידאג שבנו ישמור שבת החפץ חיים יברך אותו שיהיה בריא וכך היה.

שבת שלום

 

הרב יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד

 

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*