חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'

חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמות'

פרשת שמות

האות והמופת בעין התורה
בפרשתינו מובא הולדתו בטהרה של אבי אבות הנביאים שעליו נאמר 'לא קם כמשה'. אנו רואים מלווים אותו ניסי נסים עוד מזמן לידתו שה' שמר עליו לגדלו לשרת את עם ה', ניצל מחרב פרעה ברח למדין ניצל מיתרו, הגיע לכוש וגם שם ה' עימו. ה' משלחו אל פרעה ונותן לו סיסמאות ואותות להוכיח לפרעה שהוא שליח ה' האות והמופת. האומנם, פרעה הקשיח ליבו ואמר זה אצלנו בכיתה א' כבר לומדים ילדים, אם כל זה ה לא נאמר על משה רבינו בעל המופת והאות אלא משה רבינו מצטייר בהיסטוריה היהודית מי שעלה למרום ניצח בויכוחו את המלאכים, והביא תורת ה' לעם האלוקים, וכל סימני הניסים והאותות שליוו כל ימי חייו רק כדרך אגב מוזכרים, ולמה? להבין זאת עלינו לראות ולהתבונן במקורות של עם ישראל, עובדה הכי קלסית מהתורה, אנו רואים איך התורה מתייחסת לכל נושא האות והמופת, בשליחותו של אליעזר עבד אברהם להביא אישה לאדונו יצחק. כמובן פעולה ראשונה – תפילה זכה לפני ה' יתברך שתהיה ראויה לאדונו יצחק וממנה יבנה עם ישראל לדורותיו.
והנה אנו רואים בפרשה, ניצב אליעזר על הבאר ורואה רבקה וכדה על שכמה, ילדה בת שלוש המים עולים לקראתה (שזה הנס בלבד ממנו פחד יעקב שיעשו אותו עבודה זרה ועל כן ביקש מיוסף בנו אל נא תקברני במצרים). ולא הוצרכה רבקה לטרוח כל כך אלא רק למשות כדה, וכאלה ניסים לא מצינו בבנות הכנענים כי אם בזרע אברהם אבינו, ועם כל זה הסימן ההוא אינו מספיק לאליעזר אלא בא לפני רבקה ומבקש ממנה הגמיעיני נא מים מכדך, ועומדת בעין המבחן וענתה לו שתה אדוני וגם לגמלך אשאב, ובזה האופן נוכח אליעזר שרבקה עמדה בכור המבחן ואכן ראויה להיות אשת אדוניו, ומהאימהות הקדושות.
והשאלה שנשאלת ממילא וכי לא היה לאליעזר סימן מובהק שהמים עולים לקראתה, אות לצדקותה וצניעותה עד שהיה צריך עוד מבחן של מעלת החסד.
תשובה – התורה היא ספר הוראות והדרכה לדורות, וכאן התורה לימדתינו שאין לפנות לנסים ולנהוג אחרי מופתים, ואף במקום שיש ניסים עדין אינו ערבות לאדם עצמו שהוא בעל מידות ומושלם במעלות. יתכן שהיתה זו זמן גאות או מעשה כשפים, או בכלל זכות אבות, ואינו מוכיח עדיין על האדם עצמו ושלמותו. עוד מצאנו במקורותינו גמרא– 'רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא' ולכאורה מה העניין להזכיר שהוא כבן שבעים שנה והיא סוגיה שצריך לקבוע הלכה לדורות. התשובה- הגמרא מביאה אמרה לו אשתו של של רבי אלעזר בן עזריה אתה רוצה להיות ראש וראשון לעם ה', וזקנך עדיין שחור שהיה סך הכל בן 18, לא נאה לא תפקיד זה, ומיד נעשה עימו נס וזקנו הפך לבן שיבה. ולכאורה הרי משמים הוכיחו את גדלותו, והעידו עליו שמים וארץ שאין ראוי ממנו, ואם כן, יכריעו חכמים הלכה כמותו, ולא ראינו כך עד שדרשה בן זומא. היוצא מזה שהנס לא שיכנע והאות לא הרשים, אלא תורת אלוקים חיים.
ועוד מן המקורות. מובא במחלוקות של רבי אליעזר הגדול וחכמים בעניין טהרת תנורו של עכנאי, רבי אליעזר ביקש לחזק דבריו על ידי אותות ומופתים, החרוב נעקר ממקומו ואמת המים שינתה סדרי בראשית וכן כותלי בית המדרש נטו ליפול ובאותו מעמד קם רבי יהושע ואמר אין החרוב ראיה ולא אמת המים סימן ולא נקבע הלכה כרבי אליעזר – יחיד ורבים הלכה כרבים.
ועוד מובן בגמרא – שמואל שהיה מחכמי בבל עמד פעם על שפת הנהר עם תלמידו הגדול קרנא ולפתע ללא הודעה רעשו וגעשו המים והגביהו הגלים. נשא שמואל עיניו וראה ספינה מתקרבת אמר לתלמידו קרנא בספינה זו מפליג אדם גדול וחלה במחלת הים עלה לסיפון כדי להקיא ובשביל לשמור על כבודו שלא יראוהו מהחוף הגביהו הגלים עצמם כדי להסתירו, שמואל היה רופא גדול אמר לתלמידו שהספינה תעגון תלך ותתהה על קנקנו אם הוא גדול בתורה, הביאו אצלי וארפנו, הלך קרנא ופגש ברב שאלו בהלכה ועמד על גודל חכמתו, הביאו אצל רבו שמואל וריפאו. והשאלה זועקת מאליה אדם גדול שבשבילו נשתנו סדרי בראשית, שמים נעשו לו כמחיצה כדי לשמור על כבודו, אינו מספיק טעם לגדלותו בתורה? אלא צריך לעמוד במבחן תורני.
גם כאן נוכחנו לדעת שמעשה ניסים עדיין אינה ערבות וגדלות בתורה.
ויש לנו לזכור לקחים אלו ולאמצם וללכת לפיהם, כי יש אנשים שנוטים להתפעל ממופתים ומעשי ניסים, כמו אותו חכם בעיניו שהיה מקים נכים סידרתי במאמרו, על פי מאמרו ועוד בפני מצלמות ורשתות שידור, ולבסוף נוכחנו לדעת שהכל תרמית ואחיזת עיניים, והמון העם נוטים לתת אמונם באנשים כאלה מבלי לעמוד על גדלותם וידיעתם בתורה, מאמינים באיצטלא ובדמות דיוקנם בהילה ובהלה שיש סביבם וגם אלו שיש להם זכות אבות אינה עדיין טענה להיות אדם גדול, וכן מוכח על פי גמרא – אמרו לרבי פרידא על אורח שהינו מיוחס ושמו ר' עזרא נכדו של אבטולס שהיה דור עשירי לר' אלעזר בן עזריה שהוא עצמו היה עשירי לעזרא הסופר, לכאורה קודש קודשים, ושאל להם רבי פרידא, הייחוס לשם מה? אם תלמיד חכם הוא הרי נאה ומיוחס הוא,אבל רק מיוחס בלבד תואכלנו האש. ואדרבא יחסו הרב יעורר עליו קיטרוג וקפידה. ולפי זה מובן דברי הגמרא, מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך לחכם ויבקש עליו רחמים, כי בתורה יש מפתח של כל הברכות והישועות, שה' ברא את העולם שיהיה כפוף לתורה ולומדיה והחכם בתורה שליט בעולם ובשורשי הבריאה. כן מצינו בגדולי המקובלים שהיו גדולים בתורה וקדושים, כמו רשב"י שאין גמרא שלא מוזכרת מאמרים בשמו, והאר"י הקדוש שהיה מבין מחברי השיטה המקובצת וכן החיד"א שלאורו אנו הולכים והרב בן איש חי והאביר יעקב, כולם כאחד גדלותם היתה גם בתורה וגם במעשים ועל זה נאמר תורה וישראל חד הוא, וה' ברחמיו עלינו ירוויח ויצילנו לנו ולבנינו מכל מהמורות ומכשולים בביאת משיח צדקנו.
לע"נ מור סבי רפאל בן שלום ושמחה טטרואשוילי
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*