פרשת שמיני
בסוף פרשת שמיני מפרטת לנו התורה איזה בהמות וחיות מותרים לנו באכילה ואיזה בהמות וחיות נאסרות עלינו באכילה. הסימן שהתורה נותנת לנו על בהמה טהורה הוא שעליה להיות מפרסת פרסה ומעלת גרה. הרבי מליובאוויטש מזכיר תמיד בשיחותיו שתורה היא מלשון הוראה ולכן אנחנו צריכים להפיק מכך את ההוראה השייכת אלינו בדרכי עבודת ה', ואם התורה אומרת לנו שבהמה המותרת לאכילה היא מפריסה פרסה ומעלת גרה משמע שעלינו ללמוד מכך דרך בעבודת ה'. כשאדם מגיע לעבוד את עבודתו הרוחנית הוא צריך לעשות הבדלה בין הבהמה הכשרה לבין הבהמה הטמאה. הבהמה של האדם זו הנפש הבהמית הנמצאת בחלל השמאלי בליבו של האדם (תניא ליקוטי אמרים פרק ט'), וממנה באה ההתעסקות בדברים גשמיים כמו אכילה שתייה שינה ושאר צרכי הגוף, אדם יכול להשתמש בכח אכילתו ושתייתו ושאר צרכיו לענייני קדושה כך שהוא עושה אותם בכדי שיהיה לו כח ללמוד תורה ולקיים מצות, ולהפך הוא יכול להשתמש בדרכים אלו לדברים אחרים ולא לענייני קדושה.
הסימן הראשון הוא 'מפרסת פרסה' – יש פרסה שמבדילה בין הכוחות הרוחניים לבין הכוחות הגשמיים, כשעוסקים בדבר גשמי כגון אכילה או שתייה לא משקיעים בזה מחשבה וכוונה כמו שלומדים תורה או שמתפללים יש הבדל ופרסה בין גשמיות לרוחניות. ולמרות שיש לכל אחד את הפרסה הזו שמבדילה, אומרת התורה שהיא צריכה להיות שסועה וזאת בכדי שהרוחניות תחדור לתוך הגשמיות, שהגשמיות שלו תהיה מושתת על הרוחניות, כי אם נוצר מצב שהגשמיות מנותק מהרוחניות יוצא שהאדם אינו רואה בגשמיות כלי שעוזר לו לרוחניות ואין זה מסימני הטהרה.
עוד דבר שלומדים מ'מפרסת פרסה' שההילוך על הארץ – ההליכה בדרכי הארץ צריכה להיות מפוצלת כמו פרסה שסועה בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת. אדם עלול לטעות ולחשוב שעליו להשתמש רק בימין מקרבת עד כדי כך שבשביל לקרב רחוקים אל התורה והמצות הוא מוכן לוותר על מצווה פה ועל מצווה שם העיקר שיתקרבו. ויוצא שבמקום לקרב אותם אל התורה הוא מקרב את התורה אליהם כפי שהוא מחליט עם כל ההנחות שבדבר, וזה הפך הוראת התורה לגמרי שהרי כתוב בפרקי אבות (א-יב) 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' ולא להיפך.
ומכאן צריך האדם ללמוד שסימן הטהרה הראשון הוא 'מפרסת פרסה' לפעול בשני הקווים גם ימין דוחה וגם שמאול מקרבת, במקום שיש צורך וצריך לקרב אך ביחד עם זה אסור לוותר אפילו על קוצו של יוד.
הסימן השני הוא 'מעלת גרה' – העולם הזה הוא העולם הכי תחתון שיש – עולם העשייה, ולכן כשבאים במגע עם דברים גשמים צריך לבדוק כמה וכמה פעמים האם אפשר וראוי להתעסק עם דבר זה ורק אחר כך לעשותו.
עוד הוראה אפשר ללמוד מסימני העופות, בשולחן ערוך נפסק שהכלל בעופות הוא שאין מסתמכים על הסימנים בלבד אלא צריכה להיות מסורת ברורה שהעוף הזה הוא אכן כשר וההוראה אלינו היא שאסור לאדם לסמוך על שכלו העצמי, הוא יכול ללמוד תורה ולדעת הכל ועם זאת הוא ידרדר לשאול תחתית חייבת פה התמסרות להתמסר לרב שמוסר את התורה כפי שקיבלה מרבותיו וכך יוכל כל אדם ללכת בדרך הנכונה ולהתעלות מעלה מעלה בלימוד התורה ובקיום המצוות.
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
