פרשת תזריע
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
האור חיים הקדוש שואל למה הוצרכה התורה לחזור על הציווי של המילה בפרשה זו הרי כבר דיברה התורה על המילה בפרשת לך לך, אם כן, למה התורה חוזרת על הציווי הזה שוב כאן בפרשת תזריע?! משיב על כך האור חיים הקדוש כדי להודיע שצריך למול ביום ולא בלילה ומלים גם ביום השבת, וגם בעל החזקוני אומר שהתורה חזרה על מצוות המילה גם בפרשה זו לומר לנו שגם בשבת צריך למול אם חל היום השמיני ביום השבת, וכפי שידוע שמצוות המילה ניתנה לנו, לעם ישראל ע"י הקב"ה קודם לאברהם אבינו ומדוע התורה חזרה כאן בפרשת תזריע ע"כ אומר הבן איש חי שאם האישה שומרת על טומאת שבעת הימים שומרת על טהרת הבית אז ממילא הקב"ה יזכה אותה לבן זכר ולכן "ביום השמיני ימול בשר ערלתו", מצווה זו של ברית מילה במשך כל ההיסטוריה היהודית עם ישראל מסר את נפשו למען מצווה זו.
יש סיפור מאוד מרגש על אישה אחת בזמן השואה. הגרמנים ריכזו את היהודים במחנות ובתוכם אישה אחת כשהיא מחזיקה בידה שמיכה ובתוך השמיכה תינוק זכר שרק נולד וטרם הספיקה למול אותו, וכאשר הם עמדו במקום הריכוז ביקשה האישה מיהודי שעמד לידה שתיתן לו סכין אם יש לו, האיש חשב שהאישה רוצה לשלוח יד בנפשה ולאבד את עצמה והאיש פנה לאישה ודיבר אליה וניסה למנוע ממנה לעשות את מה שהיא חושבת לעשות. ראה אותם חייל גרמני וניגש אליהם ואמר להם מה אתם מדברים והאיש סיפר לגרמני את מה שהוא חשב על האישה ועל מה שהיא חושבת לעשות והחייל הגרמני החל לצחוק והגיש לאישה את הסכין שלו ואז האישה פתחה את השמיכה והוציאה את התינוק הרך ומיד הסירה ממנו את העורלה והגישה את התינוק כשהוא בוכה מאוד ואמרה לחייל הגרמני עכשיו התינוק יכול למות כיהודי רק שלא יסבול יותר מדי.
מכאן אנו רואים את המסירות נפש של עם ישראל למצווה כה חשובה ועל כך אנו אומרים בזמן הברית "בדמיך חיי בדמיך חיי", כי מצווה זו היא לא כשאר המצוות שאם האדם רוצה עושה ואם הוא אינו חפץ לעשות מצווה כל שהיא הוא פשוט לא עושה אבל כאשר מצוות המילה כבר נעשה כבר אי אפשר יותר להיפרד ממצווה זו כי הוא טבוע בגוף שלנו ולכן מצווה זו הולכת איתנו לאורך כל חיי האדם ולאורך כל היסטוריה ומצווה זו היא אחת המצוות החשובות לעם ישראל ומקיימים אותה מתוך שמחה ורינה וסעודת מצווה, וכמובן שעיקר המצווה והשורש של המצווה הזאת היא בפרשת "לך לך" שהקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ואת בני ביתו, שנאמר "זאת אות בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר" ולמה רצה הקב"ה לקבוע בגוף האדם אות ברית כדי שיהיו מובדלים מכל העמים. ומצווה זו היא מוטלת על האב כפי שמובא הספר החינוך, ור' יונתן אייבשיץ אומר שמהי הסיבה שהתורה חזרה על מצווה זו גם כאן בפרשת תזריע, בכדי ללמד אותנו שמצות מילה היא מצווה שהיא ברית עולם בין עם ישראל להקב"ה, כדי להבדיל בין הטמא לטהור ובין ישראל לעמים. הרבי אומר שמצווה זו אנו עושים לא בגלל הציווי של הקב"ה לאברהם אבינו בפרשת 'לך לך' כי אם דווקא בפרשה זו 'תזריע' וידוע מה שהגמרא במנחות דף מ"ג, עמוד ב' מספרת על דוד המלך שפעם אחת דוד המלך נכנס לבית המרחץ וכאשר הוא ראה את עצמו ערום אמר דוד המלך אוי לי שאני ערום בלא מצווה, אבל כאשר הוא נזכר בברית המילה שמוטבע בבשרו נתיישבה דעתו. מכאן אנו למדים אומר הרבי שזו מצווה מתמדת הנמשכת לנצח.
יה"ר שנזכה לקיים את כל מצוות התורה כפי שציוונו הקב"ה ויה"ר שנזכה כולנו לבריתות ולשמחות אצל כל יוצאי חלצינו אמן.
בברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך ונזכה לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו "בניסן נגאלו אבותינו ובניסן עתידים להיגאל" – שבת שלום.
הרב יעקב בטוניאשוילי הי"ו מלוד
מזל טוב: לאבי מושיאשוילי ליום הולדתו
לע"נ: חכם משה בן יוסף ובת שבע לויאשוילי ז"ל
