פרשת כי תצא
פותחת הפרשה בפסוק "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו השם אלוקיך בידך ושבית שביו" (כא-יא) אומרים חז"ל שהמלחמה שעליו מדברת התורה היא מלחמת של האדם מול היצר הרע. מלחמה שמתחילה מהרגע שנושם האדם נשימתו עלי אדמות, כמו שאומרים חז"ל "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד-ז) שהיצר אורב וממתין להחטיא את האדם בכל רגע נתון.
חז"ל אומרים שבחודש אלול ישנם ארבעה פרשיות: שופטים, כי תצא, כי תבא ונצבים פרשיות שמכינות את האדם לקראת יום הדין – ראש השנה. איך צולחים את המלחמה הכי קשה שיש בעולם הזה? באיזה כלים אפשר וניתן להילחם כנגד היצר?
מדרש זוטא (איכה א) אומר יש שומע והפסיד, שומע ונשכר, לא שומע ונשכר לא שומע והפסיד. מי הוא ששמע והפסיד זה האדם הראשון ששמע לעצת אשתו, ומה הפסיד? 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב' ירדה מיתה לעולם (בראשית ג-יט). יש שומע ונשכר אברהם אבינו שאמר לו הקב"ה "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה" (בראשית כא-יב) ומה הרוויח? "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית שם). מי לא שמע ונשכר – יוסף שלא שמע לאשת פוטיפר ששידלה אותו לעבירה ומה נשכר? ויוסף השליט על כל מצרים (בראשית מב-ו), מי לא שמע והפסיד? עם ישראל שנאמר "לא שמעו אלי ולא היטו אוזנם" (ירמיהו יז כג) מה יש בכוח השמיעה? מדוע הוא קריטי במלחמה מול היצר, חז"ל אומרים שכל זמן שמוכן האדם לשמוע יש לו תקנה, ומי שאינו מוכן לשמוע איבד את יכולתו להילחם ביצר כפי שכתוב "שמעו ותחי נפשכם" (ישעיה נה-ג)
כל יכולת חיות האדם בעולם הזה היא רק בזכות יכולת השמיעה, אם יכולת השמיעה קיימת אצלו יגיע האדם להתבוננות, הפנמה וקבלה, אם מאבד הוא את יכולת השמיעה, איבד הוא למעשה את הכלי החשוב ביותר במלחמתו כנגד היצר.
עם ישראל במצרים ירדו לרמה הנמוכה ביותר שבן אנוש יכול לרדת, שקעו במ"ט שערי טומאה, והסיבה אומרים חז"ל כי "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (וארא ו-ט) ובמעמד הנשגב בקבלת התורה במעמד הר סיני הגיעו עם ישראל לרמה הגבוהה ביותר של קירבת השם כשצעקו 'נעשה ונשמע'. אומר רש"י מה זה נישמע? קבלה!, וקבלה נעשית אך ורק ע"י שמיעה.
סיפר הרב קרלשטיין שליט"א על בחור ברוסיה שראה את חברו עם מעיל פרווה יוקרתית שאל אותו התעשרת? מאיפה הפרווה המחממת? ואני חברך רועד מקור!. ענה לו החבר שהוא ממש לא התעשר, הוא רק היה ביער וגילה מאורת דובים. למחרת הגעתי לשם מצויד בחץ וקשת והסתתרתי עד שיצא מהמאורה דוב גדול והרגתיו, ומהפרווה שלו עשיתי את המעיל שכעת אני לובש. שאל אותו החבר ובמאורה יש עוד דובים? אמר לו וודאי שיש, ונישאר לך עוד חצים שאוכל גם אני להרוג דוב? אמר לו החבר ודאי שנישאר, הנה קח את החץ והקשת שלי ותצוד לך דב גדול וגם אתה תוכל להתחמם ולא לקפוא. יצא החבר ליער לאזור מאורת הדובים, התיישב והמתין לדוב הראשון שיצא מהמאורה. המתין החבר והמתין, ואף דוב לא יוצא, קם והתקרב לכיוון המאורה כשהגיע ממש קרוב למאורה התחיל לעשות רעש, אולי אחד מהדובים ישמע ויצא החוצה.
פתאום יוצא דב ענק ומתקרב אליו הרים את החץ ולפני שהוא יורה לכיוון הדוב, הוא שומע שהדב פונה אליו ואומר לו , מה עשיתי לך? למה אתה רוצה להרוג אותי? אמר לו האיש כי קר לי מאוד, ואם אהרוג אותך יהיה לי מעיל פרווה להתחמם. אמר לו הדב ואני רעב מאוד ובכל זאת אני לא טורף אותך, אז אם אני מתחשב בך, תתחשב גם אתה בי. אמר לו האיש לא בא בחשבון. אמר לו הדוב, טוב אז בא נשב ונדבר אולי נגיע להסכם משותף. אמר לו האיש אין בעיות, הוריד את החץ ואיך שהוריד קפץ עליו הדב וטרף אותו, ועכשיו לאיש לא קר, והדוב לא רעב. מסקנה עם אוייבים לא עושים עסקים…
חודש אלול הוא חודש של הזדמנות חודש של שינוי, חודש של קירבה – 'אני לדודי ודודי לי'. חרטה, החלטה ויציאה לדרך חדשה 'כי אין שום סיכוי לנצח את היצר הרע ולא משנה מה רמתו ודרגתו של האדם "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואם השם איני עוזרו אינו יכול לו" (תהילים לז-לב).
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירן את רוע הגזרה.
שבת שלום
הרב אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון