פרשת עקב
הפרשה פותחת בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (ז-יב) אומר רש"י מהו עקב? אלו המצוות הקלות שאדם דש בעקביו, שטבע האדם להקפיד על קיום מצוות חמורות ולהקל במצוות הקלות.
אומר דוד המלך ע"ה: "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" (תהילים יט-יב) שאני נזהר במצוות הקלות באותה מידה שנזהר אני במצוות החמורות, שכוחו של היצר להרדים את האדם במצוות הקלות.
כותב בעל 'הכלי יקר' שאחד משמותיו של היצר הרע הוא 'נחש' מדוע? שהנחש מטבעו לנשוך ולהטיל ארס בעקבו של האדם, ומשם הארס הולך ומתפשט לכל חלקי גוף האדם, כך דרכו של היצר הרע שמפתה ומכשיל במצוות הקלות, ובהמשך מסיתו לעבור על המצוות החמורות.
בפרשה הקודמת פרשת 'ואתחנן' מסיימת הפרשה בפסוק "ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם" (ז-יא) שואלים חז"ל מהו היום לעשותם? הרי החיוב של קיום המצוות הוא באופן תמידי מדי יום ביומו, מדוע אם כן כתוב 'היום'? מתרץ "בעל הטורים" מהו 'היום'? 'כתיב היום! וסמיך ליה עקב' כלומר היום לעשותם (את המצוות) אבל שכרם בעקב, וזהו "בשמרם" כלומר – בעקב, בסוף תזכה למה "רב טובך אשר צפנת" (ז-יב). אומר "בעל הטורים" השכר על קיום המצוות הם רק בסוף, "בעקב", כשמסיים האדם את תפקידו בעולם, כי שכר על מצוות "בהאי עלמא ליכא" שלא ניתן לשלם שכר על מצוות בעולם הזה.
בהמשך הפרשה כתוב "אם תשמעון ותעשו את מצוות השם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך והרבך וברך פרי בטנך ופרי בהמתך" (ז-יג) מהפסוק משמע רואים שכן יש שכר על המצוות! מתרץ "האור החיים הקדוש" "והיה" לשון – שמחה! שהשכר בעולם הזה, על השמחה, בקיום המצווה. מכאן למדנו שחובתו של האדם להיות שמח וטוב לב, ואם ישאל איך אהיה שמח הרי חיי אפופים בעננים אפורים מעמל ויגיעת החיים?
התירוץ ע"פ משל למלך גדול שברשותו שרים רבים ונכבדים, ובאחד הפעמים ראה המלך במהלך סיורו ברחבי הממלכה, עבד. ביקש המלך להביאו, כשהגיע העבד שאלו המלך 'רצונך שתעבדני ותשרתני ואעשך לאחד מהשרים הרואים את פני המלך?', האם אותו עבד לא ישיב בחיוב? האם אותו עבד לא ישרת את המלך בשמחה? הרי הוא יתעלם מכל הבעיות האישיות וישכח מכל הייסורים והמכאובים וישמח בעבודה שנבחר להיות משרת המלך שהרימו מאשפתות לתפקיד שר שרואה פני המלך.
הנמשל: עם ישראל שבהם בחר הקב"ה מכל הברואים "תמשילהו במעשי ידיך" (תהילים ח-ז) שנתת להם ממשלה על העליונים ומבינים בשכלם מהלך גלגלים וכוכבים, והשלטתו על כל הבהמות והחיות "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל דגי הים" (בראשית ט-ב) (רד"ק) "ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו" (תהילים ח-ו) שחסרתו רק מעט מהמלאכים בדבר החכמה והדעת, "וכבוד והדר תעטרהו" בנשמה העליונה שנתתם בו (מצודת דוד). לכן מכאן עלינו להתעלם מהעיצבון והדאגה ולשמוח בקיום רצון המלך, להודות להללו ולשמחו על האמון שנתן בנו והכתיר אותנו כנזר הבריאה.
מסופר על יהודי מבוגר שמשתתף בשיעורים של מרן הרב זילברשטיין שליט"א אותו יהודי מגיע לכל שיעור ואפילו בשמחות של צאצאיו. בסוף אחד מהשיעורים ניגש אליו הרב זילברשטיין ושאל אותו איך זכית לאהבת תורה שכזאת? אמר המבוגר לרב זילברשטיין שליט"א, אספר לך! לפני שנים רבות השתתפתי בשיעור בבית הכנסת שבו התפללתי, השיעור נימסר ע"י מגיד שיעור קבוע, ובאחד הפעמים כשכולנו ממתינים שהרב יגיע, נכנס לפתע הגבאי ומודיע שהיום הרב לא ימסור שיעור בבית הכנסת. הרב ביקש שמשתתפי השיעור יגיעו לביתו ושם ימסר השיעור. מספר המבוגר שהלכנו רגלית לבית הרב שהיה לא רחוק משם, נכנסו וראינו את מגיד השיעור שוכב קודח מחום, מזיע כולו ורועד, כולנו התיישבנו והרב התחיל את השיעור. הרב קרא כמה שורות לקח את המגבת ניגב את פניו ונאנח, שוב קרא כמה שורות, הסביר, ניגב את פניו ושוב נאנח, כך במשך שעה שלמה היה הרב נאנח מכאבים וכולו רועד ובכל זאת לא מפסיק וממשיך למסור השיעור במסירות נפש גדולה ועצומה. אמר המבוגר לרב זילברשטיין מאז שראיתי את מסירותו של הרב המגיד שיעור נכנסה בי אהבת תורה עצומה, ומאז אני לא מפספס אף שיעור, בכל מצב אני מגיע. אצל אותו מגיד שיעור ראיתי מהו מסירות נפש לתורה, ומהי אהבת תורה אמיתית. ומי היה אותו המגיד שיעור שמסר נפש למרות חוליו שלא יתבטל השיעור הקבוע? מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.
שבת שלום ומבורך
הרב אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
לרפואת: בלה מלכה בת שמחה, שמחה בת יוכבד
לזיווג: בנימין בן בלה מלכה, צוריאל בן מננה
