פרשת שמות
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם… וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מפני בני ישראל."
פרעה הרשע מנסה לטקס עצה כנגד עם ישראל ומציע לעמו לשעבד את עם ישראל ולהטיל עליהם עבודות קשות בטענה שאם הם יתרבו יצטרפו למלחמה שעתידה לקום על מצרים ובכך יברחו מהארץ. ויש להבין מה הייתה ההתחכמות המצוינת בפסוק? איך העבודה הקשה מבטאת את ההתחכמות?
בספר "אדרת אליהו" מבאר ה"בן איש חי" את עומק העצה של פרעה. ידועה הייתה הגזירה שארבע מאות שנה יעבדו בארץ לא להם, אבל בפועל עבדו 210 שנה מ-2 טעמים: א. ריבוי האוכלוסין של עם ישראל שהשלים אתה מנת השעבוד. ב. קושי השעבוד שהכבידו המצרים על ישראל.
פרעה ידע שאם יעבדו עד תום הזמן הקצוב, דהיינו 400 שנה כפי שנגזר בברית בין הבתרים בין הקב"ה לאברהם אבינו, שוב לא יוכלו עם ישראל לצאת ממצרים כי היו משתקעים ב-50 שערי טומאה. עוד ידע פרעה שהקב"ה לא ימסרם לגמרי ביד מצרים ולכן ירבה אותם שלא כדרך הטבע על מנת לקצר את זמן השעבוד ויוכלו לצאת מוקדם. חשב פרעה בדעתו שיותר טוב להכביד עליהם את קושי השעבוד ואז לא ירבה אותם הקב"ה בדרך נס (דבר שיהיה למצרים קשה לראות), כי קיימת כבר סיבה טבעית לזירוז היציאה ובכך תהיה למצרים חצי נחמה – שכן קושי השעבוד רב מאוד.
אמנם השי"ת לא סבר כפרעה אלא רצונו יתברך היה להיטיב עם ישראל בריבוי בנים בדרך מעל הטבע ובזה הפסידו המצרים בכפליים שכן אורך השעבוד מתקצר שתי ידות, אחת בגלל קושי השעבוד המצרי והשנייה בגלל ריבוי האוכלוסין ולכן סיימו את הגלות לאחר 210 שנה.
המשיל זאת הבן איש חי לאדם שנשא 2 נשים, האחת צעירה והשנייה מבוגרת, ניסה האיש לרצות את שניהם בדברים, בתכשיטים, בטיולים, אך ללא הועיל, בכל יום הוא מקבל מהם טענות ותלונות. פעם הצעירה כועסת עליו ופעם המבוגרת זועמת עליו. החליט האיש כי הוא לא קונה להם יותר מתנות. והנה, אך הגיע מהעבודה לביו ושניהם החלו מורטות את שערותיו, הצעירה מורטת לו את השערות הלבנות ואילו המבוגרת מורטת לו את השערות השחורות, נמצא האיש קרח מכאן ומכאן. כך פרעה, ניסה לאחוז את החבל בשני קצותיו ושם נחל מפלתו.
דבר זה מתיישב על הפסוקים: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" פרעה ראה שעם ישראל מתרבים בצורה מהירה והבין שה' עושה להם נס מעל הטבע, לכן ניסה להתחכם "הבה נתחכמה לו" כי ה' רוצה לקצר זמן השעבוד ע"י ריבוי אוכלוסין, אך פרעה רצה "להרוויח" את קושי השעבוד "למען ענותו בסבלותם".
מכאן ניתן להבין את הפס': "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" וכי באמת ניתן לומר שפרעה לא הכיר את יוסף? האדם שקידם את כלכלת מצרים עד כדי אימפריה בינלאומית?! אדם שהתמנה למלך בוודאי יודע ומכיר את ההיסטוריה של ארצו.
אלא אומר דוד המלך בתהלים: "יסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם ברוכים אתם לה'",
פרעה לא ידע ש-"יסף ה' עליכם", ה' בכל אופן ירבה את עם ישראל שלא כדרך הטבע ובכך יקצר את שהותם במצרים, חשב פרעה לבטל זאת ע"י שעבוד קשה, אך ה' חשב אחרת – "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" וזה מאמר הכתוב "יסף ה' עליכם", הקב"ה מרבה אתכם בדרך ניסית, ברוכים אתם לה.
ר' יוסף אלאשוילי הי"ו מלוד
לע"נ רבקה בת יעקב הנו' מן שמחה אשת גבריאל ת.נ.צ.ב.ה.

