פרשת ויחי
בענין עין הרע
"בֵּן פּרָת יוֹסֵף בֵּן פּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר" (מט, כב).
הטעם שכפל פעמים "בֵּן פּרָת" הוא לומר כי בשביל ב' צדדים היה ראוי לפרות: הצד האחד הוא מה שאמרו בגמ' (סוטה לו:) ראוי היה יוסף להעמיד י"ב שבטים, והצד השני "בֵּן פּרָת עֲלֵי-עָיִן" על אשר לא זנה אחרי עיניו (אור החיים). ופירש בעל הטורים: "בֵּן פּרָת" בגימטריה = מנשה ואפרים, דבר אחר "בֵּן פּרָת" = בן פותר על שם פתרון החלומות. ופירש רש"י בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו, "בָּנוֹת" = הרבה, "צָעֲדָה" = כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם. ומעשה בר' יוחנן (ברכות כ) שהיה רגיל לשבת על שערי טבילה של הנשים באומרו כשיעלו בנות ישראל מהטבילה יסתכלו עלי ויהיה להם זרע יפה כמוני, שאלו אותו חכמים, כבודו לא מפחד מעין הרע? אמר להם אני מזרעו של יוסף באתי שלא שלטה בו עין הרע דכתיב "בֵּן פּרָת יוֹסֵף בֵּן פּרָת עֲלֵי-עָיִן", א"ר אבהו אל תקרא עלי עין אלא עולי עין (פי' רש"י מסולקין מין העין שאינה שולטת בהם), ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא "וְיִדְגּוּ לָרב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ", מה דגים שבים, מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין העין הרע שולטת בהם, וגם אם תרצה לומר עין שלא רצתה ליזון ממה שאינו שלו (אשת פוטיפר) אין העין הרע שולטת בה, מכאן ילמד האדם סגולה נגד עין הרע זה שמירת העיניים!, ועוד אומרת הגמ' (ברכות נה:) מי שהולך בעיר וחושש מעין הרע – יאחוז אגודל ידו הימנית בידו השמאלית ואת אגודל ידו השמאלית בידו הימנית ויאמר אני פלוני בן פלוני מזרעו של יוסף אני בא שלא שלטה בו עין הרע שנאמר: "בֵּן פּרָת יוֹסֵף בֵּן פּרָת עֲלֵי-עָיִן", ואם הוא חושש מעין הרע של עצמו – יביט על דופן נחירו השמאלי, ואמר ר' יצחק (תענית ח:) אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר (דברים כח) "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ" וכן בבית מדרשו של ר' ישמעאל (שם) אמרו אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ", וכן אמרו חז"ל (שם) המודד גרנו (גורן) ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין (פי' רש"י שאינו יודע הסכום), והביא מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בענף עץ אבות עמ' קלז) את הגמרא בב"מ (קז:) שדורשת על הפסוק "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל-חֹלִי" אמר רב זה העין הרע (פי' רש"י, דבר שכל החלאים תלויים בו, וזהו עין הרע), והנה "עין הרע" אינו רק על ידי שונאים בעלי עין הרעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו ת"ח, צא ולמד ממה שאמרו בברכות (נח:) רב פפא ורב הונא ב"ר יהושע היו מהלכים בדרך ופגשו את רב חנינא בר רב איקא, אמרו לו, בראותינו אותך, עלינו לברך עליך שתי ברכות, ברכת שהחיינו וברכת שחלק מחכמתו ליראיו, אמר להם אף אני אברך עליכם שתי ברכות אלו ונוסף עליהן ברכת "ברוך חכם הרזים" שאתם חשובים בעיני כנגד ששים רבוא ישראל, אמרו לו כל כך אתה חכם ונבון! נתנו בו עין (הרע) ונפטר, ובב"מ (קב) אמר רב אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה, משום עין הרע, וזהו שאמר רב יהודה לרבין, רבין אחי, לא תקנה שדה הסמוכה לעיר, שכל בני העיר מסתכלים בה, ויפגעו בתבואתה בעין הרע, תלמיד מהר"ם בספר תשב"ץ (סי' קצ) כתב, שמצד הדין יכולים לעלות ולקרות בספר תורה, שני אחים או אב ובן בזה אחר זה, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע, וכן פסק מרן בש"ע (סי' קמא סע' ו), ובספר נוהג כצאן יוסף (דף קלז) כתב, שראה במקום אחד, שארבעה אחים עלו לספר תורה זה אחר זה, והרב המקומי לא מיחה בדבר, כי אמר מי שלא מקפיד לא מקפידין איתו, וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ב (חלק אבן העזר סי' ז אות יד), על כן אפילו דרשן אשר חנן אותו ה' מתק שפתים, פה מפיק מרגליות ישמר ויזהר שלא תשלוט בו עין הרע, ובדרך סגולה יעשה מה שאמרו בברכות (נה:), ולבסוף כותב הרב למסקנה שאין לו להמנע מכך, מחשש עין הרע, ששומר מצוה לא ידע דבר רע, ובודאי שאף לגבי חשש עין הרע, אומרים מי שלא מקפיד לא מקפידים איתו, וכן כתב בפלא יועץ (מע' ע), ומרן החיד"א בספר ככר לאדן (מסכת דרך ארץ זוטא פ"ו דף רפה ע"א) כתב, לדור ודור אודיע, כי העשב הנקרא "רודא" מועיל נגד עין הרע, ולבטל כשוף, ומרבני עיר הקודש ירושלים שמעתי מעשה נורא על זה ויש שם קדוש "רוטא" ויכוין הנושא העשב הנז' בשם זה, וטוב לו, ובלשון המשנה העשב הזה נקרא "הפיגם", ומועיל גם נגד מגיפה.
הרב רפאל טטרוא הי"ו מירושלים

