"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"[לז-א]
סמיכות הפרשה נאמר בסוף פרשת וישלח כשהזכיר הכתוב את כל אלופי עשו אמר "למושבותם בארץ אחוזתם הוא עשו אבי אדום" וסמך לו "וישב יעקב "וגו', רמז לזה כשעם ישראל אינם מתערבים עם אומות העולם ויהיו הם שומרי תורה ומצוות ולא יתערבו בגויים ולא ילמדו מעשיהם ויהיו למושבותם בארץ אחוזתם בבחינת , "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" אזי "וישב יעקב" – "ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד".
וכמו שראינו בפרשה הקודמת עם פגישת יעקב עם עשו, כאשר השאלה נשאלת איך נהפך פתאום עשו הרשע לאיש שלום ואוהב ומבקש להתחבר ליעקב , אחר שבא הוא להורגו ועמו ארבע מאות איש מלומדי מלחמה. אלא יובן זאת בעניין כמו שמצינו אצל פרעה הרשע שנא' "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" ודרשינן "בפה רך" ועל דרך "חסד לאומים חטאת" שכל טובתם הוא כדי לטורדם מן העולם ,ויפתום בכל מיני עבודות של "פיתום ורעמסס" במינות ואפיקורסות ובלמידת מעשיהם, שבתחילה באים בדרך של מלחמה ואחר כך בדרך של שלום. וכדרך שהיכו מלאכי יעקב את עשו עד שאמר שאני אח ליעקב. וכמשל הרוח והשמש שהתווכחו זע"ז מי יגבר יותר וקשה ניסיון של עושר – שמש והצלחה יותר מנסיון של עוני וצרות, שבהם החזיקו אבותינו יותר כאשר אמרו לנפשנו שחי ונעבורה ושמנו כארץ גוינו וכחוף לעוברים, וכדברי המשורר "כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך". וכך היה ממשיל כבוד הרב חכם רפאל זצ" ל בדברו ואומר, המשקה החריף שהוא מתובל במתיקות מסוכן ומשכר יותר ממשקה שהוא חריף וחזק, ונאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא, ובני אמי ניחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים וכרמי שלי לא נטרתי. וידוע דברי רבינו הזקן "בעל התניא" שבשבוע זה אנו חוגגים את יום הגאולה י"ט כסלו ,כאשר נשאל בדבר מי ינצח במלחמה הגדולה שהיתה בימיו בין רוסיה לצרפת, כאשר נפואליון הבטיח ליהודים אורה ושמחה, אמר הרב שאולי בזה יהיה טוב ליהודים מבחינה גשמית אולם תהיה ירידה מבחינה רוחנית.וזהו שבא עשו ואמר ליעקב כאשר לא הלך לו במלחמה גשמית. הציע לו בדברי מתיקות וערבות "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך",ואמר לו יעקב "אדוני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי", שרצה בזה הרשע להכשיל את זרעו, ובזה פחד יעקב שאם אין גדיים אין תיישים ואין גם צאן ואז ודפקום המקטרגים יום אחד ומתו חלילה כל הצאן. וזהו שאמר לו יעקב אין חפץ בזאת העצה, ולא מעוקצך ולא מדובשך אלא אני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה שהוא מלאכת שמים, ולרגל הילדים שהם עתיד האומה, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה כשיעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. וזהו הרמז בסמיכות הפרשה כשישראל ינהגו כישראל סבא קדישא למושבותם בארץ אחוזתם אזי – "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" ישב יהודה בארצו וישראל ישכון לבטח.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
