הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לט"ו בשבט

הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לט"ו בשבט

ט"ו בשבט

 

מובא בתלמוד [ר"ה ב.]: ארבעה ראשי שנים הם וכו' באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמישה עשר בו. והטעם שקבעו ראש שנת האילנות בתאריך זה, מביאה הגמ' בהמשך [יד:]: א"ר אלעזר אמר רבי אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. וכתב רש"י, שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצא הפירות חנוטין מעתה. וכתב החיד"א, שבחודש שבט נמתקים הדינים ונמשכים החסדים והתגלותם בט"ו בשבט, ולכן הלכה כב"ה הרומזים לרחמים. ורמזו בפסוק: "והיה כעץ שתול על פלגי מים", רמז לט"ו בשבט שחודש שבט הוא מזל דלי, ודלי הוא מים. כ"ש:  "יזל מים מדליו".  וט"ו בשבט בפלג וחצי חודש שבט, "ואשר פריו יתן בעתו", שנותנין בעת זו פירות על השולחן ומברכין ואז מתברכין: "וכל אשר יעשה יצליח". והנה ט"ו בשבט אינו חג, לא מדאורייתא ולא מדרבנן. פרט, למצוות התלויות בארץ הקשורות ביום זה, והוא יום קובע לדיני פירות האילן, לגבי ההלכה שכל פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה שעברה, ואין מעשרין מהן על פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, והדבר קובע לדיני תרומות ומעשרות ועורלה.

 

והנה מתוך ההתבוננות במצוות התלויות בארץ, עלינו לייחד יום זה להתבוננות וחשבון נפש על ביאתנו עלי אדמות: "כי האדם עץ השדה" "וכימי העץ ימי עמי". ובתכונות האילן יש דמיון רב לתכונתו היסודית של עם ישראל, תולדותיו של עם זה כתולדותיו של האילן. ועם ישראל לא חדל להתקיים מיום היותו לגוי ועד ימינו אלה. אלא שאין כל תקופותיו דומות, יש בעברו תקופות שגשוג ויש תקופות של מצוקה וייסורים. יש תקופות של לבלוב ופריחה ויש תקופות של כמישת הענפים, אבל הגזע נשאר לעולם. ויש בעם ישראל סגולה נפלאה של התחדשות ימים כקדם, ואין הזקנה שולטת בו. ואחרי אפיסת כוחות בעטיים של מזיקים וצוררים, מתגלים בו כוחות מרעננים חדשים המדריכים אותנו על במות אויביו, ואותה סגולה עצמה טבע הבורא בעץ, עם בוא שנה חדשה מתחדש העץ פעם נוספת, במקום הענפים שכמשו בתנאי החורף הקשים, באים ענפים חדשים מלאי חיים המלבלבים ומניבים פרי, ועל הגזע עצמו אין לנסיבות הזמן כל שליטה עליו והגזע מתגבר הוא על כל המתנכלים לו ומכלה אותם.

וכן גזע ישראל, מתגבר על שונאיו על אף שענפים רבים הושמדו בכל הגלויות. ואנו סובלים רדיפות ואנטישמיות מכל צד, והננו בתכלית השפלות. אך, באמת משפלותנו אנו שואבים תקווה והתחזקות, כי ה' ישוב לרחמנו וירים את קרנינו.

 

ואיתא במדרש עה"פ: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", כשיגיעו בניך עד עפר הארץ, אותה שעה "ופרצת ימה וקדמה". יש עם ישראל שונים מכל האומות והעמים שהם נתונים תחת הטבע, ובטבע באמת אם החילותה לנפול ונפלה לא תוסיף קום… אבל, עם ישראל הם למעלה מן הטבע ובעת היותם בתכלית השפלות, אז הקב"ה מושיע לנו שלא בדרך הטבע, והוא כמו הענף בימי החורף שעליו יפלו ולחותו יתייבש ובחודש שבט אשר החורף בעודם תקפו. וכמעט אשר ימות בעפר גזעו, אז יתחיל חניטתו ויקבל חיות חדשה.

 

והנה בפרשת השבוע "בשלח" כשבאו ישראל למדבר ארץ ציה וצלמות, בלא לחם ומים ולא ידעו מאין ימצאו מחייתם, נאמר: "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים", והקב"ה ישלח את ישועתנו גם בלי סיבה טבעית. וכל זה יהיה אם בעת שיתנהגו בדרך החזרה שנא': "אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך, אני ה' רופאך". וזהו שאמרו: חמשה עשר בשבט ר"ה "לאילן" בלשון יחיד ולא לאילנות בלשון רבים. ואמרו חז"ל בספרי [דברים ה-יט]: "כי האדם עץ השדה" שחייו של האדם אינו אלא מן האילן, כי כאשר חפץ האדם שיצמיח האילן פירות טובים, צריך הוא לשמור ולטפל כראוי. כך האדם שיחפוץ בפירותיו שהם מעשיו שיהיו רצויים לפני המקום, מוכרח הוא ללמוד לשמור ולעשות. וזהו שאמרו: "חייו של האדם אינו אלא מן האילן" דהיינו: חייו הרוחניים איך להתנהג למד הוא מן האילן, וזה שנקט התנא "לאילן" בלשון יחיד, היינו: לכל איש ואיש הנמשל לאילן, שיש לו ללמוד לקח בנצרך. וכן נקט התנא "לאילן" ולא נקט לפירות האילן, כי באמת האילן הוא העיקר אשר ע"י ניתן טעם בפירות, וכל פרי שנשר מן האילן קודם זמנו לא ימצא בו הטעם והריח, וכל פרי שעומד ונשאר באילן עד לגמר בישולו ערב ומתוק לחיק הוא, וכמו כן הוא הבנים, שהם כנטיעים מגודלים בנעוריהם שהם – הפירות. צריכים הם להיות תחת השפעתם הטובה של האבות, עד אשר ידעו בעצמם את דרך ה'. וכשישתדלו ההורים ויתאמצו לחינוך תמידי שכזה לחינוך כדרכי אבותינו הקדושים, לחינוך יהודי אמיתי, הן בבית והן בבית הספר ואז יזכו לראות ברכה בעמלם, לאלו הבנים הנמשלים לפירות טובים ומתוקים, בנים נאמנים לה' ולתורתו.

 

ונאמר: "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל" אם יהיו מושרשים בחיי העם, תורה עבודה וגמ"ח, יש תקווה שתבוא פריחה וצמיחה, כי ביאת הגואל תלויה בשלימות ישראל שהם ב- ג' דברים שהעולם עומד עליהם והם נרמזים באבותינו הקדושים: אברהם יצחק ויעקב, ועי"ז נזכה לגאולה השלימה ע"י משיח צדקינו במהרה בימנו אמן.

 

הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*