שבת "כיפור"
"כי היום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא פרק ט"ז פסוק ל )
במשנה במסכת יומא בדף פ"ה ע"ב כתוב " עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו".
זאת אומרת שרבי אלעזר בן עזריה דייק מהמילים "חטאתיכם לפני ה'" שרק החטאים שהם לפני ה' רק אותם ה' מכפר ביום כיפור אבל חטאים שהם לחברו לא מתכפר ביום כיפור עד שירצה את חברו.
ולכאורה יש לשאול הרי אדם החוטא לחברו מלבד זה שהוא חוטא לחברו, הוא הרי חוטא כלפי ה', ולמה זה לא מתכפר הרי גם זה לפני ה' ? אלא יש לומר שהדיוק של רבי אלעזר בן עזריה הוא שרק אם העבירה היא לפני ה' בלבד רק אז יום הכיפורים מכפר אבל אם העבירה היא גם לפני ה' וגם לחברו אין יום הכיפורים מכפר.
וכתב הטור בסימן תר"ו "וייתן כל אדם אל ליבו בערב יום הכיפורים לפייס לכל מי שפשע כנגדו, דעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר , ושבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו , ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו, וצריך לילך לו (אליו), ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך לו (אליו) פעם שנית ושלישית וכו' עיי"ש.
והנה אנו רואים שעניין גדול הוא בימים שלפני יום כיפור, שיהיה כל אחד מישראל מבקש מחילה מחברו, כי על פי רוב, כמעט ואין אדם שלא העליב את חברו או חטא כנגדו, בניו או שלא בפניו. בפרט אם חטא האדם כנגד חברו בלשון הרע וברכילות, שאז נוטלים את זכויותיו של המדבר ומעבירים אותן אל מי שדיבר עליו את הלשון הרע. אסור לו לאדם להתבייש מלבקש מחילה מחברו כי גדולה מעלתה מאד, וגם לקטן ממנו יבקש מחילה. גם אם מסופק הוא אם פגע בפלוני, לא יהסס לבקש ממנו מחילה, ולא ישים לבו אל עצת יצרו הרע הלוחש לו כי בקשת המחילה הינה יהירות וגאבה ורמות רוח, וממתי התחיל להדר במצוות?! אל ישעה אליו כלל וכלל כי חובה קדושה היא והלכה פסוקה הכתובה בשולחן ערוך הטהור.
אך מנגד אל לו למוחל להקשיח את לבו ולהתאכזר אל מבקש החילה (כמו שכתב הרמ"א בש"ע סי' תר"ו סעי' א') שהרי אם יתבונן, יראה כי באכזריותו, מותח הוא על עצמו את מידת הדין וממיט על עצמו אכזריות ממעל, כי וודאי גם הוא חטא כלפי הקב"ה והרשיע כלפיו לא אחת, ועם כל זאת הוא עומד לפניו ביום הכיפורים ומבקש ומתחנן על נפשו לפני ה' שימחל לו. ואיך יזכה למחילה מאת ה בעוד הוא עומד ברוגזו על חברו ומסרב למחול לו?! הרי ודאי שמן השמים יקטרגו עליו. לכן יתבונן ויבין האדם כי כשהוא מוחל לחברו, מטיב הוא בראש ובראשונה עם עצמו ומושך הוא על עצמו את מידת הרחמים, וכבר אמרו רבותינו "המעביר על מידותיו – מעבירין לו על פשעיו".
והגמרא במסכת תענית מספרת (דף כ"ה ע"ב) מעשה ברבי אליעזר שירד ליפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה, ירד אחריו רבי עקיבא ואמר אבינו מלכינו חטאנו לפניך אבינו מלכינו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכינו רחם עלינו, ונענה. כסבורין העם לומר שזה גדול מזה, יצתה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא זה מעביר על מידותיו וזה אין מעביר על מידותיו.
אנו רואים מכאן שהמעביר על מידותיו ומוחל עוזר לעצמו, וגם תפילתו נענת יותר מהר מאחרים.
ויהי רצון שנרבה באהבה ואחווה בינינו וישכון השלום והשלווה בתוכינו,וכמו שאנו אומרים בתפילה "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך",ושיתקבלו תפילותינו באהבה וברצון לפני אדון כל,ונחתם בספרן של צדיקים, לשנה טובה ומתוקה,בביאת המשיח ובגאולה שלימה, בגשמיות וברוחניות, אמן!
הרב יוסף מירילאשוילי הי"ו מחולון
