פרשת 'מקץ'
אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, אמונה וביטחון בה' בכל מצב.
פרעה מעלה את יוסף לגדולה באופן פתאומי ומיד הוא מכריז 'ועל פיך ישק כל עמי' ללא בחינת כישרונותיו, ואף ללא ניסיון,וללא התקדמות הדרגתית בסולם התפקידים ולא זאת בלבד אלא הייתכן שפתאום ביום בהיר אחד פרעה יוותר על הנהגתו ויקח אדם שהיה אסור בבית האסורים, נער עברי ועל פיו ישק כל דבר והוא יהיה השליט על כל ארץ מצרים.ועוד, אמר לו 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכך ארץ מצרים'? זאת התבטלות מוחלטת לכל מוצא פיו של יוסף.
ראינו מקרים שבהם אנשים עלו לגדולה אך בדרך כלל הדבר היה בשבלים ובהדרגתיות ולא באופן פתאומי.מאידך גיסא,רואים אנו אצל אותו פרעה בפגישתו עם משה ואהרן נכנסים הם אליו מבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל והוא עונה 'מי ה' אשר אשמע בקולו',מהי עזות זו כלפי ה'? מדוע כאן אין הוא מתבטל ואין הוא מוכן לוותר אעפ"י שמדובר בהקב"ה שאף הביא עליו נגעים?
מבאר זאת בדרך נפלאה הגרי"דפוברסקישליט"א בספר "טללי אורות": ההבדל הוא פשוט. אצל פרעה שבימי יוסף לא נדרש מאומה מפרעה הוא נשאר על כס מלכותו,ועל ידי שמסר את הנהגת המדינה ליוסף –לו לעצמו לפרעה לא הורע בכך לא בכבודו,ולא במעמדו,כיוון שהוא הצליח למצוא אדם משכיל ונבון שינהל את כלכלת המדינה וממילא אם הדבר יצליח בידו,אזיי פרעה יהנה מכך ואף יגדל מעמדו,כי יראו בו את ההצלחה,כלומר ההצלחה תיוחס לפרעה.
לעומת זאת,אצל פרעה בזמן משה ואהרן,כאן היה צריך להחסיר מעצמו,הוא היה שומע למשה ואהרן הוא נאלץ לשלוט על פחות אנשים,והיה נאלץ לשחרר מיליונים של עבדים,וזה היה בשבילו פגיעה בתדמית שלו כמלך חזק,וכמו כן זה היה פוגע בו פגיעה כלכלית אנושה,מה גם זה היה מעיד על חולשתו.
וכשנוגעים לאדם במשהו אפילו בדבר מועט,כאן ישנה כבר נגיעה אישית,אין וותרנות,יש עמידה על דברים,אין פשרות גם כאשר הדברים מתרחשים אצל הזולת התחושה היא אחרת ההתייחסות של האדם שונה לו אותם הדברים היו מתרחשים אצלו.
ומספר הרב שבדרון זצ"ל על מעשה שהיה עמו.
ישבתי בביתי והנה נכנסה אישתי בבהלה ומספרת לי כי ילד בשם מאירקה נפל במעלה המדרגות והוא שותת דם. קמתי תכף ממקומי ומיהרתי החוצה,ומיד נטלתי את הילד על ידיי כשאישתי לקחה בד רטוב והצמידה על מצחו של הילד בכדי לעצור את זרימת הדם,וכך במרוצה הלכנו לכיוון בית הרפואה.
והנה אנו יורדים במהירות בירידהבשכונת שערי חסד, ומלמטה עולה כנגדנו הסבתא של הילד שידועה בצדקותה ובמעשיה הטובים,היא ראתה אותנו מרחוק עם הילד על ידינו והילד בוכה.חשבה הסבתא של הילד שהוא הילד שלנו,ואמרה ברוגע 'רבי שלום רבי שלום, אל תדאגו הילד יהיה בסדר הוא ירגיש טוב,וכשהתקרבה אלינו נוכחה לדעת שמדובר בלא אחר מאשר הנכד מאירקה שלה, היא פצחה בזעקות שבר עד שהתעלפה.
ממראה זה אנו רואים שכאשר הדברים נוגעים באדם אחר יכול לגלות נדיבות, וכשמדובר בממונו שלו אז דברים הנוגעים לו הוא עומד על הרגליים האחוריים שלו.
זהו ההבדל בן פרעה של יוסף לבין פרעה של משה,כשיוסף אמר לפרעה שיש אלוקים בעולם והוא יעשיר אותך עד שכל הכסף שבעולם יכנס במצריים אלוקים כזה אני רוצה,אבל פרעה של משה כשאמר לו משה שיש אלוקים בעולם ורוצה שישחרר אומה שלמה שעובדים אצלו ועל ידי כך יאבד עשירות גדולה כזו,אז הוא מתכחש למציאותו של ה'?
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
