פרשת 'נצבים'
ידוע שאת פרשת נצבים קוראים בקביעות בשבת שלפני ראש השנה, שבתחילתה מסופר על כך שהקב"ה כורת ברית עם ישראל 'אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם… עד שואב מימך לעוברך בברית ה' אלוקיך…' הטעם לכך שתחילה כתב הפסוק 'נצבים היום כולכם' היינו כאיש אחד ללא הבדל בין אדם לחברו, ובהמשך הוא כן פירט את כל הדרגות הקיימות בעם ישראל, מ'ראשיכם עד חוטב עצך ושואב מימך', משום שכל יהודי צריך לשלב בין שתי הגישות שמצד אחד להרגיש את האחדות שצריכה להיות בינו לשאר העם כאילו הן איש אחד ויחד עם זאת לזכור את תפקידו ושליחותו המיוחדת לו בלבד על פי מעמדו וכישוריו.
תפקידם של ראשיכם היינו המנהיגים הרוחניים בקהילות ישראל ובעלי ההשפעה בקרב הציבור הוא, לחזק את ענייני היהדות באופן מעשי יום יומי על ידי שידברו עם הקהל על דרכי ה' ומצוותיו וכן לעורר רוח תשובה על מנת לקרב את כולם לעבודתו ית', ותפקידם של היהודים הנמצאים ברמה רוחנית נמוכה יותר היא, לעמוד בתוקף כנגד כל הניסיונות המונעים אותם מלימוד תורה ומקיום מצוות.
מפרשי התורה מסבירים שמשה רבינו הביא את עם ישראל לידי ערבות בזמן כריתת הברית, שכל יהודי יהיה ערב ואחראי על יהודי אחר. כל ישראל ערבים זה בזה, שאם חסר משהו אצל יהודי אחד יכול היהודי השני באמצעות הערבות להשלים ולמלא את החסר. וכאן לכאורה מתעוררת שאלה, בערבות כספית מקובל שהמלווה לוקח ערב בעל ממון רב יותר מהלווה על מנת לגבות ממנו במידה והלווה לא יוכל לפרוע את החוב, אך להביא אדם בעל אמצעים דלים יותר מהלווה שיהיה ערב על החוב זה חסר היגיון, הלא כל הסיבה שביקש ערב להלוואה זה משום שלא סמך על הלווה שיוכל לפרוע לו את החוב ואז יוכל לגבות מן הערב כשיצטרך, אבל אם הוא אדם עני כיצד יהיה בידו לפורע?
לפי זה מובן מדוע הגדול שבישראל יכול להיות ערב בעבור יהודי אחר שקטן ממנו בתורה ובמצוות, אבל איך ניתן לומר שכל ישראל ערבים זה בזה שבמשמע אפי' יהודי פשוט יהיה ערב עבור המנהיג הגדול שבישראל, במה הוא יכול להועיל בערבותו?
ההסבר לכך טמון בדברי האדמו"ר הזקן בעל התניא על הפסוק שלנו שמבאר שכל ישראל הם קומה אחת שלימה כלומר עם ישראל נמשל למכלול איבריו של אדם בדוגמא לראש ורגל, שאפילו שהראש נעלה במעלה לאין ערוך לרגל מכל מקום אי אפשר לומר שהרגל לא מסייע לראש, שהרי שהראש צריך ללכת ממקום למקום לא יועילו כל כישרונותיו ושכלו הגדול, הוא נזקק דווקא לרגל הפשוטה. יוצא, שאפי' שהרגל נחותה במעלה לעומת הראש בכל זאת יש לה מה לתרום לו ומהבחינה הזאת היא עולה במעלה לעומתו. כך לכל איבר בגוף האדם יש לו יתרון מיוחד. ומצד היתרון שלו הוא נעלה מכולם ויכול לתת ולהעניק להם מה שאין להם מצד עצמם.
זו היא המשמעות של הערבות בין כל עם ישראל, שאפי' שיש חילוקי דרגות בעם. יש ליהודי פשוט מעלות שאין למי שנקרא ראש ומנהיג בעם ישראל על כן יכול כל יהודי להיות ערב בעבור כלל ישראל כי מבחינת מעלתו הייחודית הוא נקרא 'עשיר' שיכול להיות ערב עבור כולם.
ומסביר הרבי מליובאוויטש שזהו הקשר בין פרשת ניצבים לראש השנה שההכנה הראויה לבוא לקראת ראש השנה להתייצב לפני הקב"ה הוא האחדות. ואין הכוונה לאחדות בין דברים נפרדים שמחברים אותם יחד, אלא לאחדות אמיתית קומה אחת שלימה כאחדותם המוחלטת של איברי גופו של האדם, אחדות שכזו היא הכלי שעושים על מנת לזכות בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד
