פרשת 'בראשית'
התרגום הירושלמי מפרש "בראשית ברא אלקים" – בחכמתא, בתורה. חז"ל פירשו – בשביל ראשית, ואין ראשית אלא תורה, ובשביל ראשית – זה ישראל. בירושלמי, הכוונה היא לכך ש"ה' בחכמה יסד ארץ". החכמה היא המקור שממנו נמשכת הבריאה, שבו ברא אלוקים את השמים והארץ. החכמה היא כמובן התורה, החכמה האלוקית, דבר ה'. התורה היא מקור הבריאה. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. טרם אנו הולכים ללמוד את מעשה שמים וארץ אנו צריכים לזכור שכל זה נמשך ממקורה של התורה. בתורה טמון התוכן הפנימי של כל עניינו של העולם. העולם הוא גילוי, הופעה של עניינה של התורה, של הרעיון של התורה. ככל מה שהעולם מחובר יותר לתורה הוא יותר מתקיים. כבר הביא רש"י את שאלתו של רבי יצחק, מדוע התחילה התורה בבראשית, לא היתה צריכה להתחיל אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא המצוה הראשונה בתורה. והשיב, "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". כל הסיפור הארוך מבראשית ועד המצוה הראשונה, מצוות קידוש החודש – הכל כדי להודיע ולפרסם שרבונו של עולם ברא את העולם ונתן את ארץ ישראל לעם ישראל. זוהי כמובן הודעה מרכזית.
הגר"א אומר שכל התורה כולה היא הדרכה. אין פסוק בתורה שאין בו הדרכה אלוקית לעולם ולאדם כיצד להתנהג. לא רק תרי"ג [613] מצוות התורה הגלויות הן הדרכות, אלא כל פסוקי התורה. אין סיפורים בתורה. כל התורה כולה כשמה כן היא, מורה מה לעשות, משום שבתורה רמוז כל עניינו של העולם, ולא רק כל עניינו של העולם בכללותו אלא כל עניינו של האדם, של כל אחד ואחד בכל שעה ושעה.
אם אדם יבין את התורה לכל עומקה הוא יוכל לגלות את ההדרכה הנכונה לכל פרט ופרט ממעשי חייו. יש הרבה התלבטויות שאדם לפעמים מתלבט בחייו ושואל את עצמו מה התורה אומרת – איזה מקצוע לבחור? באיזו דרך ללכת? איפה להשקיע? שאלות של פרנסה, בריאות, איך להתלבש, איפה לקנות בית.
לכל השאלות הללו יש מענה בתורה – לא רק הדרכה כללית, שהאדם יודע את אורה ודרכה של התורה, אלא ממש בפועל. זו כמובן מדרגה מיוחדת שלא כל אדם יכול להגיע אליה, אך הגר"א אומר שזה קיים בפסוקי תורה. כלומר, לתורה יש תוכן מעבר לפשט – יש דרש, רמז וסוד, ודרכים שונות ללימוד התורה. וכשאדם לומד את התורה בכל דרכיה הוא יכול לקבל הדרכה מפורטת לכל מעשיו, להבין את כל עניינו של העולם.
כל ההיסטוריה במילה אחת…
הגר"א מוסיף שבפרשה הראשונה רמוזה כל התורה, בפסוק הראשון רמוזה כל הפרשה, ובמילה הראשונה רמוז הכל. נמצא שבמילה "בראשית" נמצאת תמצית כל התורה כולה. אכן בתיקוני זוהר יש ספר שלם שעוסק בביאור המילה "בראשית", שכן היא יכולה להיקרא בכמה אופנים בשינוי האותיות – בית ראש, יראת שב ("ראשית חכמה יראת ה'"), ועוד. למילה זו יש שבעים פנים, שמהם מתפרטים עוד ועוד פירושים ומשמעויות שונים, וכך לכל אות ואות ישנן משמעויות עצומות. הכל נמשך מההתחלה וטמון בה. כבר חז"ל רמזו לנו שהפסוק "והארץ היתה תֹהו ובֹהו וחושך על פני תהום" מרמז על ארבע גלויות, "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" – זו רוחו של משיח. זאת אומרת שכאן טמונה כל ההיסטוריה של האומה הישראלית.
הקושי בסדר הפרשה נתבונן נא בפסוקי התורה העוסקים בבריאתו של האדם.
ביום השישי, אומרת התורה: "ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ. ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלקים ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
כלומר, הקב"ה ברא את האדם זכר ונקבה, ומברך אותם שיפרו וירבו וימלאו את הארץ ויכבשוה.
הרב יעקב צביקה הי"ו – קרית מלאכי
