פרשת 'כי תצא'
בפרשתנו נמשך פירוט מצוות התורה. בין השאר מפורטות מצוות מיוחדות המתרחשות לעיתים נדירות, כגון: היחס לבן סורר ומורה (כלומר מתמרד), ומצוות שילוח הקן (הדורשת מהאדם הרוצה לקחת ביצים מקן – לשלוח קודם את האם-הציפור מן הקן), לצד מצוות אלו מוצגות מצוות רבות העוסקות בחיי היום יום, במוסר ובסדר חברתי. למשל: השבת אבידה, הלכות גירושין, החובה לנהוג ברגישות כלפי אנשים במצב רגיש – כמו עניים, גרים, יתומים ואלמנות. כמו כן מוזכרת החשיבות שבמשפט צדק.
המצווה האחרונה בפרשה – היא מחיית עמלק, יש לזכור לעד את אשר עשה עמלק לעם בצאתו ממצרים כאשר התנפל עליהם ולמחות את זכרו.
תכלית המצוות בכללן
הפרשה הזאת יש בה (לפי מניין המצוות של הרמב"ם) שבעים ושתיים מצוות (עשה ולא תעשה) והיא העשירה במצוות מכל פרשיות התורה, לפיכך נקדים בה דברי המדרש הבאים העוסקים בתכלית המצוות בכללן:
דברים רבה ו' (ג) לפרשתנו כ"ב ו'-ז' כי יקרא קן צפור:
זה שאמר הכתוב (משלי א') "כי לוית חן הם לראשך" – מהו "כי לוית חן"? אמר ר' פינחס בן חמא: לכל מקום שתלך – המצוות מלוות אותך (דברים כ"ב, ח'): "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה לגגך". אם עשית לך דלת – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים ו'): "וכתבתם על מזוזת ביתך". אם לבשת כלים חדשים – המצוות מלוות אותך, שנאמר (שם, כ"ב יא): "לא תלבש שעטנז". אם הלכת לגלח – המצוות מלוות אותך, שנאמר (ויקרא י"ט, כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם". ואם היה לך שדה והלכת לחרוש – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים כ"ב, י'): "לא תחרש בשור ובחמר יחדו", ואם זרעת אותה – המצוות מלוות אותך, שנאמר (כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה…" אמר הקב"ה: אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך – המצוות מלוות אותך, מניין? שנאמר (שם כ"ב, ח'): כי יקרא קן צפור לפניך… לא תקח האם על הבנים".
(במדבר רבה, שלח י"ז:)
הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ז): "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה" – זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות להנחילם לישראל לחיי העולם הבא, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצווה לישראל: יצא לחרוש (כ"ב, י') "לא תחרש בשור ובחמור יחדו", לזרוע (כ"ב, ט'): "לא תזרע כרמך כלאים", לקצור (כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדה ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו…", (במדבר ט"ו, כ') "ראשית עריסותיכם חלה", נקרה קן ציפור לפניו (דברים כ"ב, ז') "שלח תשלח את האם", נטע (ויקרא י"ט) "וערלתם ערלתו את פריו", קבר מת (דברים י"ד) "לא תתגודדו", בנה בית (דברים כ"ב, ח') "ועשית מעקה לגגך", (דברים ו') "וכתבתם על מזוזת ביתך"; נתכסה בטלית (במדבר ט"ו) ועשו להם ציצת".
משל לאחד מושלך לתוך המים (=טובע בים), הושיט לו הקברניט את החבל, אמר לו: "תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!" אף כך אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקים במצוות (דברים ד') "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום". וכן הוא אומר (משלי ד'): "החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך".
הרב רפאל מיכאלי הי"ו מאשדוד
