הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'נשא'

הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'נשא'

פרשת 'נשא'
בכל שנה קוראים אנו בפר' 'במדבר' קודם מתן תורה 'חג השבועות' ובשנה זו שהיא מעוברת קוראים אנו בפר' 'נשא' קודם החג וצריכים למצוא את הקשר בין הפרשה לחג (כמובא 'בשל"ה הקדוש' שבכל פרשה מרומז ענין המועדים והמאורעות שמתרחשים באותו שבוע).
הפרשה פותחת בפסוק 'נשא את ראש בני גרשון גם הם' וגו' כיון שמנה הכתוב בפרשה הקודמת סוף במדבר את 'בני קהת' מבני לוי המשיכה התורה למנות את שאר בני לוי. וצריך להבין א- מדוע לא התחילה התורה למנות בראשונה את בני גרשון שהוא הגדול בבני לוי, ולו משפט הבכורה. ב- כיון שהתחילה התורה למנות את בני לוי בפרט 'במדבר' מדוע פוסקת בבני קהת ומתחילה פרשה חדשה 'נשא' למנות את שאר בני לוי.

במדרש רבה (פרשה ו,א) דבר אחר "יקרה היא מפנינים, וכל חפציך לא ישוו בה" וגו' מדבר בקהת ובגרשון שגרשון הוא הבכור, ומצינו בכל מקום שחלק הכתוב כבוד לבכור, אלא לפי שהיה קהת טוען את 'הארון' ושם בתוכו התורה (לוחות הברית) הקדימו הכתוב לגרשון אחיו הגדול הוי אומר "יקרה היא מפנינים" שהתורה עדיפה ויקרה מבכור שיצא ראשון שאין פנינים פירושו אלא תחילה (כגון בכור שהוא תחילת הבנים) שנא' "זאת לפנים בישראל" (מגילת רות).
ואע"פ שגם גרשון ומררי עסקו בקודש בכלי המשכן אינו דומה למי שעוסק 'בארון התורה, ארון העדות' ולא רק שהקדימה התורה את קהת לגרשון, אלא הפסיק הכתוב בין קהת (בפרשת במדבר) לבין גרשום בפר' נשא להראות הפרדה מוחלטת בין מעלת התורה לשאר המצוות והמעלות האחרות.

הגמ' בהוריות יג. במשנה "תלמיד חכם ממזר" קודם "לכהן גדול עם הארץ" ובגמ' אמר ר' אחא ברבי חנינא שנא' "יקרה היא מפנינים" וגו' התורה יקרה יותר מכהן שנכנס 'לפני ולפנים'.
מדברי רבותינו שבמדרש ובגמ' אנו רואים עד כמה מעלת התורה עולה לא רק על כל ענייני העוה"ז אלא אפי' יותר מכל ענייני הקודש והמצות שבכל התורה כולה שהלא כהן הקב"ה קידשו שנא' "וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך" וגו' (פרשת 'אמור') ובכור הקב"ה קדשו שנא' "קדש לי כל בכור בבני ישראל" גו' (פרשת בא) ואעפ"כ הקדימה התורה את כבוד התורה קודם לאלו. כמו שמובא במשנה (מס' פאה) "ותלמוד תורה כנגד כולם" וכו'.

בשבת זו נקרא גם כן את הפרק האחרון בפרקי אבות שנקרא "קנין התורה" ובו מאמרים רבים על מעלת התורה וכו' משנה א': רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, בספר 'מילי דאבות' מבאר שע"י כח של תורה לשמה אדם זוכה בנוסף לכל מה שנאמר שכל מעשיו אפי' של חולין וענייני עולם הזה מתרוממים לקדושה ע"י כח התורה שלו.
ואפשר שזה הרמז בפרשתינו שהקדימה התורה לבני קהת כיון שהם נושא 'ארון הברית' היינו לרמז לנו שמי שעוסק בתורה קודם לכל דבר אפי' שבקדושה ומגדלתו ומרוממתו בכל העניינים. ובזה מבואר הפסוק 'כי נר מצוה' עשיית מצוות הם גם בחינה של אורה אבל 'כנר ותורה אור', הבחנה של תורה זו אורה האור הגדול של תחילת הבריאה שנבראה ע"י התורה ועתידים להיגאל בזכות האור של התורה.

'חג השבועות' הוא יום קבלת התורה לא היסטורי ונחלת העבר בלבד, אלא כמידי שנה בשנה אנו מקבלים מחדש את התורה ולכן אנו מכנים את עצמינו ע"י 'ספירת העומר' 49 ימים . וכן כל הלילה יושבים ועוסקים בתורה הקדושה עד אור הבוקר ומסיימים בתפילה ובקריאת התורה שבו מתקיים 'קבלת התורה' ולכן נקרא החג 'השבועות' על שם ההכנה של שבע שבועות וכו' ומהי קבלת התורה זהו 'הסייעתא דשמיא' הזכות שיזכה האדם להיות מחובר לתורה יושב ועוסק בתורה שתהיה לאור גדול ובזה ירגיש קירבת אלוקים כמו שאמרו חז"ל ישראל ואורייתא וקב"ה חד הוא ע"י התורה מרגישים קירבת אלוקים וכל זה רק ע"י ההכנה קודם 'חג השבועות' להכין כלים לקבל בו את השפע הרוחני הגדול שמוריד הקב"ה ביום הגדול והנורא הזה 'חג מתן תורה'.
נסיים במאמר שמקובל בעולם התורה כבדרך שירה (בתרגום לעברית) בשעה שיושבים ישראל ועוסקים בשמחת לימוד התורה, הקב"ה אומר לפמליא שלו, ראו ראו בני חביבי אע"פ שמצויי אצליהם צרות ויסורים מ"מ עוסקים בעסק התורה שלי.
יהי רצון שנזכה להכין עצמינו לכבודה של תורה להיות כלי קבול לשפע הרוחני היורד בו ביום להיות עמלים בתורה מתוך הרחבת הדעת וכל מילי דמיטב ונזכה אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו עד עולם כולם יודעי שמך ואוהבי תורתך לשמה באהבה ויראה עד ביאת גואל צדק. השתא בעגלא ובזמן קריב אמן.

הרב יעקב טטרוא הי"ו מבאר יעקב

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*